דניאל נייהיוזר

דניאל נייהיוזר
לידה	1964 (בן 60 בערך); חיפה, ישראל
ענף מדעי	כימיה תאורטית, פיזיקה
עיסוק	פיזיקאי, כימאי תאורטי
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; המכון הטכנולוגי של קליפורניה;
מנחה לדוקטורט	סטיבן קונין
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
פרסים והוקרה	פרס סיבורג (1999)
תרומות עיקריות
	פיתוח אלגוריתמים קוונטיים חדשים עבור מערכות מזוסקופיות, פיתוח תחום הכימיה הקוונטית הסטוכסטית

דניאל נייהיוזר (נולד ב-1964) הוא פיזיקאי וכימאי תאורטי ישראלי-אמריקאי ופרופסור מן המניין במחלקה לכימיה וביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייהיוזר נולד בחיפה ועבר לירושלים בהיותו בן 6, שם התחנך.

בהיותו נער כבן 15, החל את לימודיו לתואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נסע ב-1982 לארצות הברית ולמד לתואר שני ושלישי בפיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה, בהנחיית פרופ' סטיבן קונין (אנ'). עבודת הדוקטורט שלו הוגשה בשנת 1987. בשנים 1987–1989 שירת בצה"ל.

בשנים 1989–1991 שהה נייהיוזר כעמית בתר-דוקטורט ע"ש ויצמן במחלקה לכימיה של אוניברסיטת פרינסטון, ולאחר מכן שימש במשך כשנה כעמית מחקר במכון ג'יימס פרנק באוניברסיטת שיקגו (בהנחיית פרופ' ג'ון לייט).

ב-1992 הצטרף כמרצה בכיר אל המחלקה לכימיה וביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ב-1998 הפך לפרופסור חבר וב-2002 לפרופסור מן המניין.

נייהיוזר נשוי ואב לשלושה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייהיוזר הוא מחברם של למעלה מ-190 מאמרים שראו אור בכתבי עת מובילים בתחום מחקרו, עם למעלה מ-10,000 ציטוטים ו-h-index של 55 (נכון ל-2023).

הוא הנחה למעלה מ-20 תלמידי מחקר ופוסט-דוקטורנטים. עם תלמידיו לאורך השנים נמנים פרופ' קן לופאטה מאוניברסיטת לואיזיאנה, כריסטופר ארנטסן מאוניברסיטת יאנגסטון ווייטק ולאצ'ק מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.

בשנים 1987–1989 עבד נייהיוזר באופן הדוק עם פרופ' מיכאל (מיכה) בר מהמרכז למחקר גרעיני שורק על תאוריה של דינמיקת תגובה, ויחד הם פיתחו גישה לתופעת הפיזור, אשר מאפשרת חישובם של קצבי תגובה.

מחקרו של נייהיוזר מתמקד כיום בפיתוח אלגוריתמים קוונטיים מבוססי low scaling עבור מערכות קוונטיות גדולות, וכן בטיפול מזוסקופי במערכות מצומדות של קרינה וחומר. הוא פיתח שיטה תלויה בזמן, המבוססת על אופרטור הטלה, והמיועדת לצורך חישובים במערכות של פיזור ריאקטיבי. שיטה זו אפשרה חקר מדויק של פיזור ממולקולות קטנות.

כמו כן, המציא נייהיוזר שיטה כללית המבוססת על לכסון וסינון, והמשמשת לצורך חילוץ מדויק של נתונים אנרגטיים מסיגנל קצר בזמן, אשר נמצאה שימושית בדינמיקה קוונטית, בתהודה מגנטית גרעינית ובעיבוד אותות ככלל. הוא גם פיתח שיטת שדה קרוב המשמשת לחקר מערכות אלקטרודינמיות בסקאלות קטנות.

מחקרו הנוכחי מתמקד בפיתוח כימיה קוונטית סטוכסטית, יחד עם עמיתיו, פרופ' ערן רבני (אנ') ופרופ' רועי בר (בנו של מיכאל בר). זוהי פרדיגמה של חישוב קוונטי, אשר מייתר את הצורך בחישובים אקסטנסיביים ותחת זאת מחשב את תכונות החומר באמצעות סכימה על מספר קטן של אורביטלים. פרדיגמה זו "מותחת את הגבולות" בכל הקשור לחישוב תכונות של חומרים רבים, החל ממערכות קטנות בעלות עשרות או מאות אלקטרונים, ועד למערכות מזוסקופיות גדולות בעלות עשרות אלפי אלקטרונים.