האנציקלופדיה הגדולה

האנציקלופדיה הגדולה
Encyclopédie

מידע כללי
מאת	דני דידרו, הברון ד'הולבאך, לואי דובנטון, אן רובר ז'אק טורגו, וולטר, ז'אן-ז'אק רוסו, ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון, אטיין בונו דה קונדיאק, שארל בוסו, ז'אן לה רון ד'אלמבר, לואי דה ז'וקור, ז'אן ז'ודן
שפת המקור	צרפתית
סוגה	אנציקלופדיה
נושא	אמנויות, מדע, טכניקה
הוצאה
הוצאה	אנדרה לה ברטון
תאריך הוצאה	המחצית השנייה של המאה ה-18

"תרשים הידע האנושי", מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה

האנציקלופדיה הגדולה - מראשונות האנציקלופדיות המודרניות, חוברה בצרפת באמצע המאה ה-18. היא התפרסמה תחת השם המלא אנציקלופדיה או מילון שיטתי של המדעים, האמנויות והמקצועות (Encyclopédie ou dictionnaire raisonné des sciences, des arts et des métiers), אך נקראה בקיצור (בצרפתית ובשפות אחרות) "אַנסיקלופדי". הייתה זו אחת העבודות המרכזיות של "הפילוסופים" הצרפתים , אנשים שהקדישו עצמם לקידום המדע והחשיבה החילונית ברוח עידן הנאורות., כותבי האנציקלופדי, נקראו לימים האנציקלופדיסטים. האנציקלופדיה הגדולה הייתה מפעל ספרותי ופילוסופי בעל השלכות חברתיות, פוליטיות, אינטלקטואליות עמוקות בצרפת סמוך לפרוץ המהפכה הצרפתית. האנציקלופדיה הגדולה יצאה לאור בין 1751 ל-1772, היא תוכננה ונערכה על ידי ז'אן לה רון ד'אלמבר, ודני דידרו שימש לה כעורך ראשי שותף עד שנת 1759.

עם כותבי האנציקלופדיה הגדולה נמנו כמה מגדולי ההוגים של צרפת של אותה תקופה, והיא נחשבת בעיני היסטוריונים רבים לביטוי המובהק ביותר של עידן האורות או ה"נאורות". על פי דידרו, במאמר "אנסיקלופדי", מטרתה של האנציקלופדיה הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים" ולאפשר להם לרכוש השכלה ולהרבות דעת. הוא ושאר התורמים דגלו בחילון של הלימוד בניגוד למוסד הישועים דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה להפיץ אותו לציבור ולדורות הבאים.

כתיבת האנציקלופדיה וארגון

ראשיתו של הפרויקט בניסיון של אנדרה לה ברטון (צר'), אחד מגדולי המוציאים לאור של התקופה, להוציא לאור תרגום לצרפתית של ציקלופדיית צ'יימברס. בעיות ועיכובים שונים גרמו לזניחת התוכנית המקורית בשנת 1745. תחת זאת הוחלט לקיים פרויקט שאפתני בהרבה: כתיבה של אנציקלופדיה מקורית שתתבסס על מבנה ארגון ידע חדש. בסופו של דבר, התרומה העיקרית של ציקלופדיית צ'יימברס לפרויקט התבטאה בהחלטה - החדשנית לזמנה - לארגן את ערכי האנציקלופדיה בסדר אלפביתי.

בשנת 1747 ז'אן לה רון ד'אלמבר הופקד על תכנון מבנה ארגון הידע ועל כתיבת המבוא, שנחשב עד היום כאחד מכתבי הנאורות החשובים ביותר. ד'אלמבר נשאר בתפקידו עד 1758. דני דידרו שימש כעורך הראשי, ונשאר בתפקיד זה למשך 25 שנה.

מאה וארבעים כותבים התקבצו ביחד וכתבו, תוך כמה שנים, 71,818 ערכים ב-28 כרכים. עם כותבים אלו נמנו הוגי דעות חשובים כגון וולטר, רוסו, מונטסקייה, קונדיאק. רובם השתייכו לחוג אינטלקטואלי בשם "הפילוסופים" שדגל בדאיזם ובסובלנות דתית, ונודעו לאחר מכן בשם האנציקלופדיסטים. אחותה הצעירה ב-200 שנה, האנציקלופדיה העברית, מעידה עליה שהיא "כוללת את כל ההישגים שנתגלמו בתוכניות האנציקלופדיות שקדמו לה, ומתוך גישתה האחידה לכל הנושאים שדנה בהם גרמה במידה מרובה לשינוי פניה של כל התרבות האירופית".

הכרך הראשון של האנציקלופדיה יצא לאור בשנת 1751, ומדי שנה התפרסם כרך חדש, למרות הצנזורה ולמרות הגבלות שונות ומשונות מצד השלטון והכנסייה. באנציקלופדיה נעשה לראשונה שימוש בהפניות מערך לערך (cross-reference), שתפקידם היה לא רק להקל על הקורא, אלא גם להשתיל מסרים סמויים בתוך האנציקלופדיה.

האנציקלופדיה הגדולה נחשבת לאחד המפעלים החשובים ביותר בהיסטוריה של הבונים החופשיים. לשכה מיוחדת שמטרתה הייתה פיתוח האנציקלופדיה נוסדה בצרפת.

פרסום האנציקלופדיה וניסיונות צנזורה

שבעה עשר הכרכים הראשונים פורסמו בין 1751 ל-1765; אחד עשר כרכים של לוחות הושלמו עד 1772. החרט רוברט בנארד סיפק לפחות 1,800 לוחות עבור העבודה. בגלל התוכן הרדיקלי המזדמן שלה (ראו פרטים בהמשך), האנציקלופדיה עוררה מחלוקת רבה בחוגים שמרניים, וביוזמת "הפרלמנט של פריז" השעתה ממשלת צרפת את ה-privilège של האנציקלופדיה ב-1759. למרות ההשעיה, העבודה נמשכה "בחשאי", באופן חלקי, כי לפרויקט היו תומכים באליטה הצרפתית כמו Malesherbes ומאדאם דה פומפדור. השלטונות התעלמו במתכוון מהמשך העבודה; הם חשבו כי די באיסור הרשמי שלהם כדי לפייס את הכנסייה ואויבים אחרים של הפרויקט.

בתקופה "הסודית" ביצע דידרו עבודת תחבולה ידועה. דפי השער של כרכים 1 עד 7, שפורסמו בין 1751 ל-1757, טענו כי פריס היא מקום הפרסום. דפי השער של כרכי הטקסט הבאים, 8 עד 17, שפורסמו יחד בשנת 1765, טענו כי מקום הפרסום הוא Neufchastel. מקום זה (שמכונה כיום Neuchâtel ונמצא בשווייץ) היה חלק מנסיכות עצמאית, שם לוחות הייצור של האנציקלופדיה היו בטוחים מפני סוכני המדינה הצרפתית ומתנגדי האנציקלופדיה. בינתיים, הכתיבה בפועל של כרכים 8 עד 17 נמשכה בשקט בפריז.

ב-1775 קיבל צ'ארלס ג'וזף פאנקאוקה (Charles-Joseph Panckoucke) את הזכויות לפרסם מחדש את היצירה. הוא הוציא חמישה כרכי מילואים ושני כרכי אינדקס מ-1776 עד 1780. חלק מן החוקרים מחשיבים את שבעת הכרכים של "התוספת" כחלק מהפרסום המלא הראשון של האנציקלופדיה, שכללה 35 כרכים, למרות שלא נכתבו או נערכו על ידי המחברים המקוריים.

כרך הערכים האחרון, ה-17 במספר, יצא בשנת 1765, וב-1772 יצא כרך האיורים ה-11, שהיה האחרון.

כותבים באנציקלופדיה הגדולה

.מאחר שמטרתם של עורכי "האנציקלופדיה הגדולה" הייתה לאסוף את כל הידע בעולם, דידרו וד'אלמבר ידעו שהם יזדקקו לכותבים מתחומים שונים. רבים מהפילוסופים (אינטלקטואלים של הנאורות הצרפתית) תרמו לאנציקלופדיה, כולל דידרו עצמו, וולטר, רוסו ומונטסקייה. האנציקלופדיה הפכה למקום שבו יוכלו התורמים לשתף את רעיונותיהם ותחומי העניין שלהם.

התורם הפורה ביותר לאנציקלופדיה היה הרופא והפילוסוף לואי דה ז'וקורט (Louis de Jaucourt) שכתב 17,266 מאמרים בין 1759 ל-1765, כ-8 מאמרים ביום, דבר שמהווה כ-25% מכלל האנציקלופדיה.

יחד עם זאת, כפי שטען פרנק קפקר (Frank Kafker), האנציקלופדים לא היו קבוצה מאוחדת: "... למרות המוניטין שלהם, (האנציקלופדיסטים) לא היו קבוצה מלוכדת של רדיקלים שמטרתם לחתור תחת השלטון הישן בצרפת. תחת זאת הם היו אוסף לא מגובש של אנשי-סֶפֶר, רופאים, מדענים, בעלי מלאכה וחוקרים ... אפילו המיעוט הקטן שנרדף על שכתב מאמרים שזלזלו במה שנראה בעיניהם כמנהגים בלתי סבירים - ובכך החלישו את כוחה של הכנסייה הקתולית וערערו את עוצמתה של המלוכה - לא דמיינו שהרעיונות שלהם יעודדו מהפכה."

להלן רשימה של חלק מהכותבים הבולטים של "האנציקלופדיה הגדולה" ותחומי הכתיבה שלהם.

• ז'אן לה רון ד'אלמבר - עורך; מדע (במיוחד מתמטיקה), ענייני היום, פילוסופיה, ודת בין היתר.
• אנדרה לה ברטון - מו"ל ראשי; מאמר על דיו הדפוס.
• דני דידרו- עורך ראשי; כלכלה, אמנות מכנית, פילוסופיה, פוליטיקה, דת ועוד
• לואי דה ז'וקורט מלומד צרפתי, היה מבין הכותבים הפוריים ביותר של האנציקלופדיה הגדולה וכתב בה 17,000 ערכים. כתב על כלכלה, ספרות, רפואה, פוליטיקה, כריכת ספרים, בין היתר
• לואי ז'אן מארי דאובנטון - ידיעת הטבע או תולדות הטבע (באנגלית: Natural history) - מקביל כיום בעיקר לחקר החי והצומח, ביולוגיה וגאולוגיה
• אן רובר ז'אק טורגו, הברון דה לאונה (כלכלן ומדינאי צרפתי. להגותו הייתה השפעה ניכרת על אדם סמית בכותבו את "עושר העמים") - כלכלה, אטימולוגיה, פילוסופיה, פיזיקה
• הברון ד'אולבאק - מדע (כימיה, מינרלוגיה), פוליטיקה, דת, בין היתר
• ז'אן בפטיסט דה לה שאפל (מתמטיקאי, ממציא וכומר) - מתמטיקה
• אנדרה מורלט (André Morellet) - כלכלן ופילוסוף - תאולוגיה, פילוסופיה
• קלוד בורגלאט (Claude Bourgelat) ווטרינר מנתח - טיפול בסוסים
• מונטסקייה- Montesquieu - חלק של המאמר "Goût" ("טעם")
• פרנסואה קנה - כלכלן מזרם הפיזיוקרטים, מנתח - מאמרים על חקלאות, מס ותבואה
• ז'אן-ז'אק רוסו - מוזיקה, תאוריה פוליטית וכן מאמר על כלכלה פוליטית
• וולטר - היסטוריה, ספרות, פילוסופיה

בשל אופיים השנוי במחלוקת של כמה מן המאמרים, כמה מעורכי "האנציקלופדיה הגדולה" נשלחו לכלא.

מחלוקות, ביקורת והשפעות

דת ופוליטיקה

מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.

קריאות תיגר אלה הובילו לדיכוי מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האנציקלופדיה ותורמיה סבלו התקפות רבות וניסיונות צנזורה מצד אנשי דת או צנזורים אחרים, שאיימו על פרסום הפרויקט ועל המחברים עצמם. מועצת המלך דיכאה את האנציקלופדיה ב-1759. הכנסייה הקתולית, תחת קלמנס השלושה עשר, הכניסה אותו לרשימת הספרים האסורים.

אינטלקטואלים בולטים ביקרו את האנציקלופדיה, המפורסם בהם היה המרקיז דה פומפיניאן שעשה זאת באקדמיה הצרפתית. מחזאי, צ'ארלס פליסוט דה מונטנוי,"Charles Palissot de Montenoy" כתב מחזה ביקורתי בשם Les Philosophes. כאשר כתב אנדרה מורלה, אחד התורמים לאנציקלופדיה, הקדמה מדומה על כך, הוא נשלח למאסר במבצר הבסטיליה בשל טענות לדיבה.

כדי להגן על עצמם מפני מחלוקת, כתבות האנציקלופדיה בנושאים תאולוגיים נכתבו בצורה מעורבת. חלק מהמאמרים תמכו באורתודוקסיה הדתית, וחלקם כללו ביקורת גלויה על הנצרות. כדי להימנע מעונש ישיר מצד הצנזורה, הסופרים הסתירו לעיתים קרובות את כוונתם המפורשת באימרות סתומות או ביטאו זאת במונחים אירוניים. עם זאת, הם תקפו בגלוי את הכנסייה הקתולית ויצאו נגד תופעות דתיות שונות כמו מוסד הנזירות ופרישות הכמורה.

פוליטיקה וחברה

האנציקלופדיה נתפסת לעיתים קרובות כמשפיעה על המהפכה הצרפתית בגלל הדגש שלה על תאוריות פוליטיות הנאורות והתנגדות למלוכנות. דידרו ומחברים אחרים, במאמרים מפורסמים כגון "רשות פוליטית" ("Political Authority"), הדגישו את המעבר של מקור הסמכות הפוליטית מאלוהות או מסורת לידי העם. אידיאל ההשכלה הזה, של רוסו ואחרים, טען כי לאנשים יש זכות להסכים לממשלתם בצורה של חוזה חברתי.

מרכיב מרכזי נוסף של נושאים פוליטיים באנציקלופדיה היה זכויות אישיות או טבעיות - דבר המוכר כיום כזכויות אדם וזכויות אזרח. מאמרים כמו "זכויות טבע" ("Natural Rights") של דידרו מתארים את היחסים בין הפרטים לבין רצון הכלל. "המצב הטבעי" של האנושות, לדברי המחברים, הוא ברברי ולא מאורגן. כדי לאזן את הרצונות של אנשים ואת הצרכים של הרצון הכללי, דורשת החברה האזרחית וחוקים לטובת כל האנשים. סופרים, במידות שונות, ביקרו את תפיסותיו של תומאס הובס על אנוכיות אנושית המחייבת לכאורה ריבון (מלך) לשלוט בה.

מבחינה כלכלית, האנציקלופדיה הביעה אהדה לאידיאלים של לסה פר או לעקרונות ליברליזם הכלכלי. מאמרים הקשורים לכלכלה או לשווקים, כגון "פוליטיקה כלכלית", תמכו בדרך כלל בתחרות חופשית והוקיעו מונופולים. לעיתים קרובות מאמרים מתחו ביקורת על הגילדות כמוסדות שיצרו מונופולים ותמכו בהתערבות המדינה להסיר מונופולים כאלה. הכותבים תמכו בהרחבת עקרונות הליברליזציה, כגון הפרטת החינוך ופתיחת המשרות הציבוריות ובגילדות, שהיו בעלות שכר גבוה, לאנשים מכל מעמד חברתי וכלכלי.

כלכלה

לוח העוסק במפעל קטן לייצור סיכות, מתוך האנציקלופדיה של דידרו (1762). באופן אופייני, בחלק העליון מוצגים בעלי המלאכה המדגימים שלבים שונים של הייצור ולמטה מופיעים איורים מפורטים של כלי מלאכה ומכונות שונות המשמשים אותם

חלק ניכר מתכניה של האנציקלופדיה עסק בתיעוד טכני מפורט של עבודתם של בעלי מלאכה ואומנים– נגרים, אורגים ואחרים. על פי הכלכלן וההיסטוריון יואל מוקיר, בימי הביניים וברנסאנס היה רוב הידע בתחום זה בגדר "ידע מובלע" – כלומר, ידע מעשי שעבר מדור לדור בעל-פה, ממורה לשוליה, מבלי שנכתב או פורסם באופן שיטתי.

מוקיר טוען כי הערכים הטכניים באנציקלופדיה היו חלק ממאמץ מודע של אנשי רוח ומדע באותה תקופה לעודד קודיפיקציה של הידע – הפיכתו לנחלת הכלל באמצעות תיעוד, סיווג והנגשה רחבה ככל האפשר, במחיר זול ככל האפשר. מהלך זה נועד ליצור מאגר ידע מצטבר שניתן לשכללו ולפתחו באופן מתמשך.

לפי מוקיר, לקודיפיקציה זו הייתה חשיבות רבה: אחת הבעיות הגדולות של משקים לפני המהפכה התעשייתית היתה שרוב הידע המעשי היה ידע מובלע - וכך היה סמוי ובלתי מתועד, דבר שהגביל את ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית. עם זאת, במהלך המהפכה עצמה, אף שהמדע לא מילא בתחילתה תפקיד מרכזי בפיתוח טכנולוגיות חדשות, הרעיונות שהונחו בעידן הנאורות יצרו תשתית מחשבתית שאפשרה בהמשך שילוב הולך וגובר של המדע בתהליכי הפיתוח והייצור, ובכך תרמו לצמיחה כלכלית ממושכת ולשכלול טכנולוגי ומוסדי מתמשך , שנמשך למעשה עד ימנו אנו.

סטטיסטיקות

• 4,250 עותקים הודפסו
• חלק ראשון:
  • 17 כרכי ערכים
  • 11 כרכי איורים
• חלק שני:
  • 4 כרכי ערכים
  • 1 כרכי איורים
• שני כרכי הלוחות המרכזיים: (1776 - 1780)
• 18,000 דפי טקסט
• 75,000 ערכים
  • 44,000 ערכים ראשיים
  • 28,000 ערכים משניים
  • 2,500 איורים
• 20,000,000 מילים

ראו גם

• עידן הנאורות
• דת ומדע
• המהפכה המדעית
• רפובליקת המכתבים
• האגודה להפצת ידע שימושי
• אחדות המדע

לקריאה נוספת

• פטר פרנגה, הפילוסופית (מגרמנית: יוסיפיה סימון), הוצאת ידיעות אחרונות, 2009

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האנציקלופדיה הגדולה בוויקישיתוף

• הטקסט המלא של האנציקלופדיה
• אנציקלופדיה הגדולה - סריקה של האנציקלופדיה באתר גאליקה של הספרייה הלאומית של צרפת
• האנציקלופדיה הגדולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)