האראלד השני, מלך נורווגיה
 | |||||
| לידה |
935 נורווגיה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
970 (בגיל 35 בערך) האלס, דנמרק | ||||
| מדינה |
 נורווגיה | ||||
| כינוי | "גלימה אפורה" | ||||
| השקפה דתית |
הדת הנורדית העתיקה | ||||
| שושלת פיירהייר | |||||
| אב | אריק הראשון | ||||
| אם | גונהילד, אם המלכים | ||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
|
קרב פיטייר | |||||
  | |||||
האראלד השני "גלימה אפורה" (בנורדית עתיקה: Haraldr gráfeldr, בנורווגית: Harald Gråfell, בדנית: Harald Gråfeld; 935–970) היה מלך נורווגיה מ-961 ועד למותו.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האראלד היה בנו של אריק הראשון "גרזן הדם" ונכדו של האראלד הראשון. אמו הייתה גונהילד, אחותו של האראלד הראשון, מלך דנמרק.
לאחר מות אביו ב-954, חברו האראלד ואֶחָיו עם סבם, גורם הזקן כנגד הוקון הראשון. הם לחמו נגדו בכמה קרבות, כולל ברסטרקלב, ליד האי פריי ב-955 ובפיטייר ב-961.
לאחר מות הוקון הראשון בקרב פיטייר, היו האראלד ואֶחָיו למלכי נורווגיה, אך סמכותם מחוץ לחלקה המערבי של הארץ הייתה מצומצמת. כאח הבכור, היה האראלד בעל ההשפעה הרבה ביותר מבין האחים. ב-961, נסע דודם, האראלד הראשון לנורווגיה והכריז על האראלד כמלך ואסל שלו.
האראלד החל לחזק את שלטונו על ידי הריגתם של השליטים המקומיים, כולל זיגרוד הוקונסון, טיגבה אולפסון וגודרוד ביורנסון. כך הצליח האראלד לבסס את שליטתו בנורווגיה עד הלוגלנד בצפון ועל נתיב הסחר לאורך חופה של נורווגיה. כמו כן הוא שיגר משלחת לביירמלנד (כיום באזור העיר ארכנגלסק שבצפון רוסיה). עד מהרה נעשה האראלד תלוי פחות ופחות בתמיכתו של האראלד מלך דנמרק.
ב-970 פותה האראלד השני בדרכי עורמה להגיע לדנמרק, שם נהרג במזימה שתוכננה על ידי הוקון זיגרודסון, שהיה בעל בריתו של האראלד מלך דנמרק. הוקון זיגרודסון ירש את התואר רוזן לאדה לאחר שאביו נהרג על ידי אנשיו של האראלד השני ב-961. האחים של האראלד השני ששרדו נמלטו מנורווגיה לאחר מותו. עם מותו, קיבל מחדש האראלד הראשון, מלך דנמרק את השליטה בנורווגיה והוקון זיגרודסון הוגדר כמלך ואסל שלו שם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האראלד השני, מלך נורווגיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- האראלד השני, מלך נורווגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)