הבחירות הפרלמנטריות בלבנון 2009

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2005 לבנוןלבנון 2018 ›
הבחירות הפרלמנטריות בלבנון 2009
7 ביוני 2009

  Hariri in April 2009.jpg
מועמד סעד אל-חרירי מישל עאון
מפלגה 14 במרץ 8 במרץ
מספר המושבים 71 57
שינוי במושבים Decrease1 Increase1
Lebanese election 2009.png
יושב הראש הממונה: סעד אל-חרירי

הבחירות הכלליות בלבנון נערכו ב-7 ביוני 2009.

לפני הבחירות קודם חוק המוריד את רף גיל ההצבעה מ-21 ל-18.[1] תוצאות הבחירות הראו כ-55% אחוזי הצבעה וניצחון של קואליציית 14 במרץ מול קואליציית 8 במרץ בפער של 71 מושבים אל מול 57, תוצאות דומות לאלו שהושגו בבחירות 2005 לאחר מהפכת הארזים. בכל מקרה, פרשנים רבים ציפו ליצירת ממשלת אחדות לאומית בדומה לממשלה שהוקמה ב-2008 לאחר הסכם דוחה.

למרות הפסדם בבחירות, קואליציית 8 במרץ גרפה אחוז גבוה יותר של מצביעים מאשר יריבתה, כשמתוך כלל הקולות, היא זכתה ב-55% אל מול 45% תמיכה לקואליציית 14 במרץ.

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת המושבים בפרלמנט, מתוך 128 מושבים:

קואליציה מפלגה מספר מושבים
קואליציית 14 במרץ זרם העתיד 30
המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית 10
הכוחות הלבנוניים 5
מפלגת הפלנגות 5
אחרים 19
עצמאיים 2
סה"כ 71
קואליציית 8 במרץ חזבאללה 13
אמל 11
המפלגה הסורית הסוציאליסטית הלאומית 2
מפלגת הבעת' 2
אחרים 2
סה"כ 30
חזית השינוי והרפורמה הזרם הפטריוטי החופשי 19
בריגדת מרדה 4
הפדרציה המהפכנית הארמנית 2
המפלגה הדמוקרטית הלבנונית 2
סה"כ 27

לאחר הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביוני 2009, נועדו סעד אל-חרירי ומזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה בביירות. יומיים לאחר מכן, נשיא לבנון, מישל סולימאן, הטיל על ראש המחנה האנטי-סורי וראש סיעת "אל-מוסתקבל", סעד אל-חרירי, להרכיב את הממשלה הבאה בלבנון. חרירי הבהיר כי בכוונתו לנסות להקים ממשלת אחדות לאומית, אך הזהיר כי משימתו תהיה קשה. "בהתאם להתחייבויותינו במהלך מסע הבחירות, נתחיל בהתייעצויות עם כל סיעות הפרלמנט".[2]

ב-7 בספטמבר 2009, הציג סעד חרירי לנשיא מישל סולימאן את רשימת השרים שיכהנו תחתיו. בממשלת האחדות שהוגשה נכללים 30 שרים, 15 מהם ממחנהו של חרירי (קואליציית 14 במרץ), 10 מהם ממחנה חזבאללה ו-5 שרים נוספים אנשי מחנהו של הנשיא סולימאן. עוד לפני אישור הנשיא, ההצעה טעונת אישור של מחנה חזבאללה. חרירי התייחס לרשימה :"הרכב הממשלה יבטא את האיזון במדינה ויכבד את תוצאות הבחירות לפרלמנט". זאת להמשך להצהרותיו על שילוב אנשי חזבאללה בממשלה מחודש אוגוסט: "אני רוצה להדגיש בפני האויב הישראלי כי חזבאללה יהיה בממשלה הזאת, בין אם ירצה בכך או לא, משום שהאינטרס הלאומי מצריך שכולם יהיו בממשלה הזאת".[3] ב-10 בספטמבר גוש חזבאללה הודיע כי הוא מסרב להצעתו של חרירי, כאשר סלע המחלוקת הוא על תיק התקשורת ותיק הפנים. בתגובה, חרירי הודיע כי הוא נואש ממאמצי הקמת ממשלת אחדות.

ב-7 בנובמבר הודיעו חזבאללה וגוש האופוזיציה אותו הוא מנהיג (הכולל גם את אמל ואת מפלגתו של מישל עאון) על הסכמתם להצטרף לממשלת האחדות של סעד חרירי, לאחר חמישה חודשי משא ומתן.[4] כעבור מספר ימים, נראה כי הממשלה מתגבשת, וראש הממשלה סעד אל חרירי, מינה שני נציגים של חזבאללה לממשלתו החדשה.[5]

הרכב הממשלה החדשה: 15 מושבים לקואליציית 14 במרץ, 10 לקואליציית 8 במרץ ו-5 מועמדים על ידי נשיא לבנון מישאל סולימאן, אשר הגדיר עצמו כגורם ניטרלית בין המחנות.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Lebanon voting age lowered by MPs" (באנגלית בריטית). 2009-03-19. נבדק ב-2022-05-21.
  2. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3737635,00.html
  3. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3773333,00.html
  4. ^ רועי נחמיאס וסוכנויות הידיעות, חיזבאללה: מצטרפים לממשלת האחדות בלבנון, באתר ynet, 7 בנובמבר 2009
  5. ^ לבנון: שני נציגי חזבאללה מונו לשרים בממשלת חרירי - וואלה! חדשות
  6. ^ Worth, Robert F. (2009-11-09). "Impasse Over, Lebanon Forms Cabinet". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-05-21.
A coloured voting box.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בחירות ובנושא לבנון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.