הגוף המחוקק (קונסולט והאימפריה הראשונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הגוף המחוקקצרפתית:Le Corps législatif) היה אספה מחוקקת צרפתית שהוקמה על ידי חוקת 22 פרימר בשנת VIII ונשמר על ידי הסנאטוס קונסולטוס האורגני ב-16 בתרמידור בשנת X ועל ידי הסנאטוס קונסולטוס האורגני מ-28 בפלוריאל נקרא גוף מחוקק אחד משלושת הבתים של הפרלמנט הטריקמרלי הצרפתי, לצד הטריבונט וההסנאט השמרן. הגוף המחוקק החליף את מועצת הזקנים ותפקידו האחד והיחיד היה להצביע עבור החוקים שנדונו בפני הטריבונט. הגוף המחוקק התחיל את פעילותו בתאריך 11 ניבוז בשנת VIII (1 בינואר 1800) בו זמנית עם הטריבונט , כגוף המשלים את הסנאט השמרן. מושבו היה בארמון בורבון. הוא פוזר ב-4 ביוני 1814 על ידי משטר הרסטורציה והוחלף בבית נבחרי המחוזות Chambre des députés des départements. בעת מאה הימים הוקם "בית נבחרים" - Chambre des représentants.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת שנת I של צרפת ציינה הצורך בגוף מחוקק והגדירה אותו כפורום אוניקמרלי , אבל הוא לא הוקם מכיוון שהוקה עצמה לא מעולם נכנס לתוקף. בתקופת הדירקטוריון הצרפתי שהוקם ב-1795 הגוף המחוקק שלו התחלק בין שני בתים:מועצת החמש מאות ((Conseil des Cinq-Cents) ומועצת הזקנים (Conseil des Anciens)

הגוף המחוקק החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון בורבון, שבו התכנס הגוף המחוקק של צרפת בשנים 1814-1795

בהמשך בימי הקונסולאט הנפולאוני, חוקת 11 בניבוז VIII או 1 בינואר (1800 הקימה "גוף מחוקק" שהיה אחד מארבעת מרכיבי הפורום המחוקק, לצד מועצת המדינה, ושני המרכיבים האחרים של הפרלמנט הטריקמרלי - הטריבונאט ו"הסנאט השמרן". מבחינת התפקיד החליף הגוף המחוקק את מועצת הזקנים ונדרש להצביע, ללא דיונים, בנוגע להצעות החוק שנערכו על ידי מועצת המדינה ונדונו ללא הצבעה בטריבונט. הגוף המחוקק שכן בארמון בורבון שבו התכנסה קודם לכן מועצת החמש מאות חוקת שנת X שמרה את המתכונת , אבל בגלל האיטיות של תהליך החקיקה, ב-1804 נפוליאון נישל אותה מחלק רב מהסמכויות. ב14 ביוני 1814 כל הפורום המחוקק כולל מועצת המדינה ושלושת מרכיבי הפרלמנט בוטל על ידי המלך לואי השמונה עשר שהחליף אותו בבית נבחרי המחוזות Chambre des députés des départements עם סוגריים בתקופת מאה הימים שבה נפוליאון הקים בית נבחרים אחר בשם Chambre des représentants .

הגוף המחוקק כלל 300 חברים שנבחרו לחמש שנים. כל שנה חמישית מתוכן נבחרו מחדש. חברי הגוף אולצו לשמור על תקופת צינון של שנה לפני שיכלו להיבחר מחדש. איסור זה בוטל בימי הקיסרות. בימי הקונסולט הבחירות לגוף המחוקק נערכו לפי מתכונת מיוחדת בהצבעות כלליות של בני זכר מעל גיל 21 בארבעה שלבים. תחילה כל הזכרים בקומונה אחת בחרו ב"רשימת אמון" מורכבת מעשירית מתוכם. התהליך חזר ברמה מחוזית אחר כך לאומית ועל ידי כך נבחרה "רשימת אמון" לאומית שכללה אדם אחד מכל אלף, כלומר ששת אלפים שמות. מתוך רשימה זו, מקרב בני 31 ומעלה , הסנאט בחר בחברי הגוף המחוקק. כשכל מחוז יוצג בו לפחות על ידי נציג אחד.

סנאטוס קונסולטוס מ-16 בתרמידור שנת XII שינה את פרוצדורת הבחירה. הוא הקים בכל קנטון אספה שכללה את האזרחים הזכרים המתגוררים באותו קנטון. אספה זו בחרה בשני קולגיומים לצורך בחירות (collège electoral):קולגיום נפתי ,שכלל מספר התואם את משקל הנפה באוכלוסיית המחוז כשכל תושב הוא בעל זכות להביחר ; וקולגיום מחוזי שכלל אלפית ממספר תושבי המחוז וזכאים להיבחר רק מבין שש מאות האזרחים המשלמים הכי הרבה מסים ישירים. חברי הקולגיומים נבחרו לכל החיים. כל קולגיום בחר בשני תושבים , מתוכם אחד לא היה חייב להיות חבר הקולגיום, לרשימה הסופית שממנה נבחרו חברי הגוף המחוקק. כל מחוז יוצג בגוף המחוקק על ידי מספר נציגים התואם את משקל אוכלוסייתו באוכלוסיית המדינה. הבחירות הראשונות התקיימו ב- 4 בניבוז שנת VIII (25 בדצמבר 1800).

תפקיד הגוף המחוקק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו הבית הזה היה להצביע בעד או נגד הצעות החוק, ללא כל דיון. הצעות החוק נבחנו בטריבונט שהציג אותם להצבעה בפני הגוף המחוקק. אחרי ביטול הטריבונט ב-1807 סמכויות הגוף המחוקק הוגדלו. על שלוש ועדות של שבעה חברים כל אחת הוטלה המשימה לבחון את הצעות החוק. הועדות דנו בהן והציגו אותן בפני מליאת ההגוף המחוקק, שהצביעה בלי לדון.

ההתנהלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו הסנאט השמרן, בימי הקונולט והקיסרות גילה הגוף המחוקק צייתנות מובהקת. בנוסף בגלל אי יסכולתו לדון בהצעות החוק, בני התקופה תיארו אותו בלעג "גוף האילמים". יחד עם זאת נפוליאון לא סמך בו. הוא חשד שהמחוקקים, שרבים מהם היו מהפכנים לשעבר, יחשבו את עצמם עדיין כמעין "אספה לאומית". עם נפילת הקיסרות , ב-14 ביוני 1814 הגוף המחוקק בוטל. 237 מבין 300 חבריו צורפו ל"בית נבחרי המחוזות" של משטר הרסטורציה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]