היגרומטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היגרומטר או מד לחות, הוא מכשיר מדידה המיועד למדוד את כמות הלחות הנמצאת באוויר ביחס לאוויר יבש.

היגרומטר
היגרומטר ידני

מודל פשוט של היגרומטר ידוע בתור פסיכרומטר והוא בנוי משני תרמומטרים: אחד מודד את טמפרטורת האוויר היבש והשני עטוף בפתיל שקצהו התחתון טבול במים למדידת הטמפרטורה הלחה (השם - גולה לחה, נובע מכך שקצהו טבול במים). אידוי מהגולה הלחה מוריד את הטמפרטורה (על פי קלאוזיוס קלפירון), כך שתרמומטר הגולה הלחה בדרך כלל מראה טמפרטורה נמוכה יותר מאשר זו המודדת את טמפרטורת האוויר היבש. כאשר טמפרטורת האוויר נמוכה מטמפרטורת הקיפאון, הגולה הלחה מתכסה שכבה דקה ומבודדת של קרח. במצב זה ייתכן שהטמפרטורה הלחה תהיה גבוהה יותר מהטמפרטורה היבשה.

בעזרת הטמפרטורות היבשה והלחה שתימדד, אפשר לחשב את נקודת הטל ואת הלחות היחסית באוויר בעזרת דיאגרמה תרמודינמית או באמצעות חישוב מנוסחאות.

היגרומטר נקודת הטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת הטל היא הטמפרטורה אליה יש לקרר את האוויר בתהליך איזובארי על מנת להגיע לרוויה. קירור נוסף יתחיל תהליך של התעבות. היגרומטר מסוג זה בנוי מזכוכית שיש שליטה על הטמפרטורה שלה. לרוב תקורר יותר מטמפרטורת הסביבה והטמפרטורה שממנה מתחילה התעבות תהיה טמפרטורת נקודת הטל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]