היפרטרופיה של חדר שמאל
 | |
| תחום |
קרדיולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D017379 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
I51.7 |
  | |
היפרטרופיה של חדר שמאל, (באנגלית: "Left ventricular hypertrophy" או "LVH") היא עיבוי של שכבת השריר שבדופן חדר שמאל של הלב. היפרטרופיה של חדר שמאל עשויה להתרחש באופן טבעי כתוצאה מאימונים גופניים בעצימות גבוהה, המעלים את דרישת הגוף לחמצן ובכך את העומס על הלב, מה שגורם לטווח הארוך לעיבויו של השריר. באופן פתולוגי, עשויה היפרטרופיה של חדר שמאל להיגרם כתוצאה ממחלות כלי דם או מיתר לחץ דם.
על אף שהיפרטרופיה של חדר שמאל אינה מוגדרת כמחלה בפני עצמה, היא מהווה במקרים רבים סימן למחלות אחרות המערבות את הלב[1]. כל מחלה המעלה את התנגודת שכנגדה צריך חדר שמאל להתמודד בעת ההתכווצות עשויה להוביל להיפרטרופיה של השריר. בין מחלות אלו ניתן למנות היצרות או אי ספיקה של מסתם אבי העורקים, היצרות או אי ספיקה של המסתם הצניפי (בשל הפעלת מנגנוני פיצוי המכבידים את העומס על הלב), הצרת אבי העורקים ויתר לחץ דם. נוסף למחלות אלו עשויה היפרטרופיה של חדר שמאל גם להתפתח כתוצאה ממחלה ראשונית של שריר הלב כדוגמת קרדיומיופתיה היפרטרופית.
היפרטרופיה של חדר שמאל עשויה להיות מצב הפיך, כך שבחלק מהמקרים לאחר הטיפול במחלה שגרמה להתעבות השריר, יחזור השריר לעוביו הנורמלי[2].
אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיטה המקובלת לאבחון של היפרטרופיה של חדר שמאל היא ביצוע בדיקת אקוקרדיוגרפיה, בה ניתן למדוד את עוביו של שריר חדר שמאל. עובי שריר תקין בזמן סוף הדיאסטולה (הרפיית הלב) אמור להיות בין 0.6-1.1 ס"מ. אם עובי השריר עולה על 1.1 ס"מ ניתן לקבוע כי המטופל סובל מהיפרטרופיה של חדר שמאל.
אבחנה באמצעות א.ק.ג[3].[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבדיקת א.ק.ג. קיימים מספר קריטריונים לאבחנה של היפרטרופיה של חדר שמאל, אם כי הספציפיות והרגישות של כל קריטריון בפני עצמו אינן גבוהות, כך שייתכן מצב בו מטופל יסבול מהיפרטרופיה של חדר שמאל, אך תרשים הא.ק.ג. שיבוצע לו יהיה יחסית תקין. עם זאת, צירופם של מספר קריטריונים בתרשים א.ק.ג. מסוים מעלה את הסבירות לקיומה של היפרטרופיה. לרוב, משמשים ממצאי הא.ק.ג להחלטה בדבר הצורך לשלוח את המטופל לבדיקות אבחנתיות נוספות כגון אקוקרדיוגרפיה או בדיקות הדמיה אחרות.
הקריטריונים מתחלקים לקריטריון וולטאז' ולקריטריונים תומכים:
קריטריון וולטאז[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קריטריון סוקולוב - גל S בליד-V1 + גל R בליד-V5 או V6 (הגדול מביניהם), גדולים יחדיו מ-35 מ"מ (7 משבצות גדולות בפרט הא.ק.ג), או גל R בליד-AVL גדול מ-11 מ"מ
- קריטריון קורנל - בגברים - גל S בליד-V3 + גל R בליד-AVL גדולים יחדיו מ-28 מ"מ, בנשים - גל S בליד-V3 + גל R בליד-AVL גדולים יחדיו מ-20 מ"מ
- גל R בליד 1 + גל S בליד 3 גדולים יחדיו מ-25 מ"מ
- גל R בליד-AVF גדול מ-20 מ"מ
- גל S בליד-AVR גדול מ-14 מ"מ
- גל R בלידים-V4, V5 או V6 גבוה מ-26 מ"מ
- גל ה-R הגדול ביותר בלידי החזה + גל ה-S הגדול ביותר בלידי החזה גדולים יחדיו מ-45 מ"מ
קריטריונים תומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גל R הנמשך מעל ל-50 מילישניות בלידים V5 או V6
- צניחת מקטע ST עם היפוך של גל T בלידים שמאליים (מכונה "סטריין" - "Strain")
שינויי א.ק.ג. אופייניים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדלה של עלייה שמאל - מתבטאת בגל P מיטראלי - שצורתו כצורת האות M
- ציר לב שמאלי
- עלייה של מקטע ST בלידי חזה V1-V3
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [1]
- ^ Gradman AH, Alfayoumi F (2006). "From left ventricular hypertrophy to congestive heart failure: management of hypertensive heart disease". Prog Cardiovasc Dis. 48 (5): 326–41. doi:10.1016/j.pcad.2006.02.001. PMID 16627048.
- ^ https://litfl.com/left-ventricular-hypertrophy-lvh-ecg-library/
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.