מחלות של מערכת הדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מערב תחומים רפואיים שאינם קשורים זה בזה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מחלות של מערכת הדם
תחום המטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי haematopoietic system עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D006402
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחלות של מערכת הדם הן מגוון מחלות של מערכת הדם.

למערכת הדם שלושה מרכיבים: הדם, כלי הדם והלב. המחלות התוקפות כל אחד מהמרכיבים הן נפרדות בדרך-כלל, ואינן משפיעות על שני המרכיבים האחרים. למרות זאת, ישנם יוצאי דופן; מחלת כלי דם המקשה על זרימת הדם, למשל, עלולה לגרום ללב לשאוב ביתר חוזקה ולהחלישו במשך הזמן. בנוסף למחלות התוקפות את שלושת מרכיבי המערכת, קיימים כמה מצבים רפואיים כלליים הקשורים ישירות למערכת הדם.

מחלות דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות של תאי הדם האדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאי דם אדומים
  • אנמיה: מצב שבו הדם לא מסוגל לשאת את כמות החמצן הנדרשת לגוף. אנמיה היא בעצם תסמין (סימפטום), ולא מחלה בפני עצמה. הגורמים לה מגוונים ונחלקים לשלוש קבוצות: מספר נמוך מדי של תאי דם אדומים, כמות נמוכה מדי של המוגלובין בתאי הדם האדומים ופגמים בהמוגלובין. אנמיה גורמת לעייפות, חיוורון, צמרמורות ורגישות לקור וכן קוצר נשימה.
  • פוליציתמיה: כמות רבה מדי של תאי דם אדומים. גורמת לדם להיות צמיגי ולזרום באיטיות.
  • אריתרובלסטוזה עוברית: מצב בו קיים הבדל מסוים בין סוג הדם של אישה בהריון ובין סוג הדם של העובר אותו היא נושאת. ההבדל גורם למעבר של נוגדנים מדם האם אל דם העובר, אשר תוקפים את תאי הדם האדומים שלו והורסים אותם (דבר דומה מתרחש כשחולה או פצוע מקבלים עירוי דם השונה מסוג הדם שלהם). התינוק הנולד סובל מאנמיה וחוסר חמצן; נזק חמור למוח ואף מוות עלולים להיגרם. הטיפול המקובל הוא עירוי דם לעובר ואף החלפת כל הדם שלו בדם מסוג אחר.

מחלות של תאי הדם הלבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות קרישת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הדם. בצד ימין למעלה: שיטה לשינון שכיחותם היחסית של סוגי תאי הדם הלבנים
  • מחלות תרומבואמבוליטיות: תסמין הנגרם כתוצאה ממספר מחלות ומצבים, ובו נקרש הדם בצורה מוגברת, דבר העלול לגרום לקרישים תועים לחסום כלי דם. הקרישה המוגברת עלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב טרשת עורקים (ראו בהמשך) או כוויות, למשל, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש. גורמים נוספים לקרישה בלתי-רצויה הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון, שהצרוף שלו עם גלולות נגד הריון מגדיל עוד יותר את הסיכון להיווצרות קרישי דם[1], ותרופות.
הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן מהמקום או להתפורר ולזרום בדם; כשהוא מגיע לכלי דם צר מדי הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום למוות מהיר של רקמות ולהפסקת תפקודם של איברים. כשזה קורה במוח, למשל, עלול להתרחש שבץ. קיימים מצבים מולדים או נרכשים בהם יש נטייה לקרישיות מוגברת של הדם (תרומבופיליה), ובהם הקרישים עלולים להופיע עקב חוסר או פגם בגורמי קרישה שונים. גורם תרומבואמבוליטי נוסף הוא פוליציתמיה, שהוזכרה לעיל; הדם הזורם באיטיות מועד יותר ליצירת קרישים.

מחלות דימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • תרומבוציטופניה: מספר נמוך מדי של טסיות דם. הדבר גורם לדימומים פנימיים חמורים בכל הגוף, אשר נגרמים אפילו עקב חבלה קלה. תרומבוציטופניה יכולה להיגרם מסיבות רבות, ביניהן: נוגדנים עצמיים (ITP), תגובה לתרופות, חוסר בוויטמין B12, או מחלות הפוגעות במח העצם (לויקמיה או גרורות לעצמות וכיוצא בזה).
    • בעיות בתפקוד הכבד: באיבר זה מיוצרים גורמי קרישה (פקטורי קרישה) המסייעים בתהליך המורכב של קרישת הדם. כשהכבד אינו מתפקד, מכל סיבה שהיא, עלולים להיווצר דימומים חמורים עקב מחסור באותם גורמים. לצד מחלות כבד מוכרות העלולות לגרום למצב זה, כגון שחמת ודלקת כבד, עלול גם חוסר בוויטמין K לגרום לכך.
    • המופיליה: קבוצה של מחלות תורשתיות בהן אחד האנזימים המסייעים בקרישת הדם אינו מיוצר. הדבר גורם לדימומים חמורים לאחר פציעות, אשר עלולים לגרום למוות אם אינם מטופלים מיד; בנוסף נגרמים דימומים ספונטניים בפרקים, דבר הגורם לכאבי פרקים ובמהלך הזמן מביא לפגיעה קשה בהם ולחוסר תפקוד שלהם.

מחלות כלי דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחום העוסק במחלות כלי הדם ובגורמי הסיכון השונים ללקות בהן, קוראים רפואת כלי דם או אנגיולוגיה. ניתן לחלק את מחלות כלי הדם למחלות של עורקים ולמחלות של ורידים. המחלות העיקריות מהן סובלים אנשים כוללות:

  • מחלת העורקים הפריפריאליים נגרמת בשל חסימות של עורקים המובילים דם לגפיים ובמיוחד לגפיים התחתונות (הרגליים). מחלה זו היא אחת מגורמי התחלואה והתמותה ממחלות הלב. חסימת העורקים יכולה להתרחש בכל מקום במסלול העורקים במערכת זרימת הדם, החל בעורק האאורטה (אב העורקים) וכלה בכלי הדם הקטנים בכפות הרגליים. כחמישית מהאוכלוסייה שמעל גיל 70 סובלים ממחלת עורקים פריפריאליים במידה זו או אחרת[2].
  • מחלת לב כלילית: מחלת לב כלילית היא גורם המוות המוביל בעולם, שבעקבותיה מתרחשים כ-15% ממקרי המוות בכל שנה בעולם[3]. 5%-10% מחולים במחלת לב כלילית ייפגעו מאירועי לב חוזרים כל שנה וזאת למרות טיפולים למניעה שניונית[4].מבין החולים שעברו אירוע לבבי וקיבלו טיפול מניעתי, 15% נפגעו בתוך שלוש שנים מאירוע חוזר או מוות למרות הטיפול התרופתי[5].
  • טרשת העורקים או הסתיידות העורקים או אתרוסקלרוזה: היצרות של העורקים עקב שקיעת מוצקים שומניים על-גבי הדפנות ודלקת משנית. כל עורקי הגוף עשויים להיות מושפעים מהתהליך הזה. העורקים המושפעים ביותר הם אבי העורקים, עורקי הרגליים, עורקי המוח ועורקי שריר הלב. טרשת העורקים גורמת בהדרגה להיצרות וסתימה של כלי הדם עד כדי חסימה מלאה. חסימה כזו קרויה אוטם. כאשר היא מתרחשת במוח זהו שבץ ואילו בעורקי הלב זהו אוטם בשריר הלב (המוכר בכינוי התקף לב). באוניברסיטת אריאל בשומרון פותחה שיטה אשר על ידי בדיקה של קצב לב פשוטה ניתן לזהות בעיות הנובעות בין היתר מבעיות קרדיולוגיות. הפיתוח הוא פרי מחקרם של פרופ' יעקב לויטן ופרופ' מאיר לבקוביץ אשר פיתחו טכניקה המבוססת על תיאורית ה"כאוס" הידועה בתחומי הפיזיקה והמתמטיקה. מדובר בשיטה הבודקת את מערכת העצבים האוטונומית.
  • דליות: ורידים מורחבים מדי, כתוצאה מבעיה בשסתומים הפנימיים שבהם. ברוב המקרים מדובר בדליות ברגליים; זאת נגרמת בגיל מתקדם בדרך-כלל, כתוצאה מעמידה ממושכת או השמנה. לעיתים קיים גורם תורשתי; בנוסף, גם הריון עלול לגרום לדליות בנשים.
  • טחורים: דליות באזור פי הטבעת.

בעיות במחזור הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לחץ דם גבוה: בעיה שכיחה הפוגעת בכשליש מאוכלוסיית המבוגרים, ולעיתים קרובות אינה מאובחנת. מופיעה בשכיחות עולה והולכת עם הגיל, כאשר רוב מוחלט של האנשים מעל גיל 50 יפתחו יתר לחץ דם במהלך חייהם.
לחץ דם הוא תופעה פיזיקלית של לחץ נוזלים גבוה בתוך כלי הדם, וניתן לאבחנו בקלות על ידי בדיקות חוזרות במד לחץ דם, בזמן ישיבה במנוחה. יתר לחץ דם נגרם משילוב של גורמים, למשל שינויים הורמונליים, עצביים ושינויים בכלי דם. עד היום הרפואה לא מצאה הסבר פשוט ושימושי להבנת הופעת יתר לחץ הדם.
במיעוט מהמקרים ניתן למצוא סיבות ברורות ליתר לחץ דם ואלו ניתנות לטיפול ספציפי- יתר הורמון מסוים, הצרות בכלי דם לכליה, שימוש בתרופות, ועוד. במרבית המקרים סיבה כזו לא נמצאת, אך גם ללא אבחון הסיבה ניתן לטפל ביתר לחץ דם ביעילות על ידי שינוי אורח חיים ותרופות.
יתר לחץ הדם למעט מקרים יוצאי דופן אינו גורם לתסמינים (תופעות גופניות), אך סיבוכיו קשים, ולאחר שנים של יתר לחץ דם לא מטופל ישנה שכיחות גבוהה של התקף לב, שבץ מוחי, אי-ספיקת כליות או מחלות של כלי הדם.
  • לחץ דם נמוך: תופעה זה מתרחשת לעיתים קרובות אצל קשישים. לרוב אין סיבה לדאגה, ולמעשה לחץ דם נמוך יכול להעיד על אריכות ימים ועל גיל מתקדם נטול מחלות. לחץ דם נמוך אורתוסטטי נגרם באופן זמני כשקשישים נעים בפתאומיות (כשהם קמים במהירות ממצב של ישיבה, למשל). לחץ דם נמוך כרוני (אצל אנשים בכל הגילאים) מעיד לעיתים על תזונה לקויה ועל אנמיה, אך עלול גם להיגרם כתוצאה ממחלות שונות (מחלת אדיסון, למשל). לחץ דם נמוך אקוטי (חריף) עלול להיגרם כתוצאה מהלם, וניתן לפגשו רבות במחלקות לטיפול נמרץ בבית החולים.
  • שטף דם: דליפת דם מכלי הדם אל פנים חלל הגוף. מצב זה יכול להיות מסוכן, שכן הוא גורם לאיבוד מהיר של דם אך לעיתים הוא אינו מורגש. שטף דם שאינו מטופל עלול לגרום להלם.
  • הרעלת דם, רעלת דם, בקטרמיה, ספטיסמיה, מיגול דם: שמות שונים למצב בו חיידקים פתוגניים (מעוררי מחלות) רבים חודרים לזרם הדם. הדבר גורם ליצירת תגובה דלקתית בכל הגוף, הכרוכה בדליפת דם מכלי הדם. הרעלת דם חמורה עלולה להתפתח להלם זיהומי.
  • הלם או שוק: מצב בו כלי הדם אינם מזרימים כמות מספקת של דם אל הרקמות והאיברים. הלם עשוי להיות קטלני ורפואת החירום שוקדת על דרכים להתמודדות עמו. הלם עלול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית (אובדן דם אל הסביבה או שטפי דם פנימיים), זיהום (הלם זיהומי) וגורמים אחרים. הלם מהווה את אחת הסיבות העיקריות למוות בחדרי טיפול נמרץ בבתי חולים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלות של מערכת הדם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.