הכד מירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכד מירושלים
Hidria de Xerusalén
HidradeCambre.jpg
פַּסל לא ידוע
טכניקה וחומרים אבן גיר, ארגוניט וגבס
ממדים בס"מ 100 אורך × 60 רוחב
קואורדינטות 43°17′32″N 8°20′34″W / 43.29222°N 8.34278°W / 43.29222; -8.34278

הכד מירושליםגליסית: Hidria de Xerusalén) הוא אגן אבן אשר גובהו כמטר, אשר נשמר בכנסיית סנטה מריה דה קמברה, בכפר קמברה במחוז לה קורוניה בגליסיה, ספרד. על פי המסורת המקומית הכלי הוא אחד מששת הכלים שבהם ישו הפך מים ליין בחתונה בקנה. לאורך השנים התדרדר מאוד מצבו של הכלי בגלל המנהג עממי לגרד מעט מן האבן ולהכין עם האבקה תרופות לטיפול במחלות שונות. הכלי הוצג בתערוכת הפתיחה של המוזיאון של גליסיה בסנטיאגו דה קומפוסטלה בשנת 2012.[1]

אזכורים היסטוריוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכד מירושלים הנשמר בכנסיית קמברה אינו הכלי היחיד אשר נחשב לאורך מאות שנים לאחד מן הכלים בנס הפיכת המים ליין בחתונה בקנה. נכון למאה ה-21 ידועים יותר משלושים כלים באירופה, המיוחסים לחתונה בקנה, אשר כולם זכו להכרה בין המאות העשירית וה-16.[2] ההתייחסות המתועדת הראשונה שהשתמרה על הכד מירושלים השמור בקמברה מתוארכת לשנת 1519, זאת בהליך תביעה אשר התברר בפני אנשי הכמורה בכנסיית סנטה מריה דה קמברה. באותה המאה דיווחו גם שני חוקרים, ליסנצ'יאדו מולינה ואמברוסיו דה מוראלס, על השריד בעבודותיהם על "ממלכת גליסיה". [3] [4]

בשנת 1615 טיפל הנזיר אנטוניו דה יפס בכלי ונתן דין וחשבון על הידרדרות מצבו למסדר הבנדיקטיני וכתב: "...בקרב המקומיים שם הוא נמצא יש כל כך הרבה אמונה ומסירות שהם מבקשים לגרד אבקה מן הכלי, אותה הם שותים ומאמינים שהם חווים אירועים חיוביים, שיפור בבריאות; לכן הכלי חסר חלקים מסוימים שהפכו לאבקה."

ככל הנראה על רקע חשיבותו של הכד בקרב המאמינים ניסה אב המנזר של סן מרטין פינריו להעבירו לסנטיאגו דה קומפוסטלה בסביבות שנת 1675, אולם התנגדותם של אנשי קמברה מנעה ניסיון זה. [5] במאה ה -19 חקרו כמה חוקרים גליסיאניים את הכלי, תוך התעלמות מחשיבותו הדתית[6] [7] [8]

מקור הכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית כנסיית סנטה מריה דה קמברה.

הנתונים הידועים על הכלי מצביעים כי מקורו במזרח:

  • על אחד מפינותיו של הכלי השתמרו אותיות בגופן מקובל במאה ה-12, [9] ובו כתוב: "IDRIE IhlM" (כד של ירושלים).
  • החומרים מהם עשוי הכלי הם אבן גיר, ארגוניט וגבס, הדומה לאלבסטר, חומר האופייני לאדמות צחיחות, ואשר לא ניתן לאתרו באדמות גליסיה.
  • בעיצובו של הכלי החלק העליון מעוטר ב -6 רוזטות גדולות והחלק התחתון עם צוואר גלי, עיצוב שהוא זר לאמנות רומנסקית בגליסיה ודומה ליצירות שמקורן סדנה שפעלה בירושלים באזור שנשלט על ידי מסדר אבירי היכל שלמה עד לשנת 1187 . סדנה זו ייצרה אגנים של מים קדושים הדומים לכלי השמור בקמברה. [10]

כמו כן, קיימות שתי תיאוריות המנסות להסביר את אופן הגעתו של הכלי לכנסיית סנטה מריה:

סימני שחיקה על הכד מירושלים, תוצאה של מנהג עממי שנמשך לאורך מאות שנים, של גירוד אבקת אבן לצורך יצירת תרופות. כתוצאה מפגיעה זו בכלי אבדו שתי ידיות שהיו צמודות לו.

פרננדו פרז דה טראבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאוריה הראשונה, הנתמכת על ידי ההיסטוריון הגליסי בן המאה ה-19, אנטוניו לופז פריירו, טוענת כי הכלי הובא מארץ ישראל ידי הרוזן פרננדו פרז דה טראבה (1090–1155). שכן לדעת פריירו רק אדם עשיר וחזק כמוהו יכול היה להעביר את הכלי הענק מן המזרח ועד לקצה המערבי של אֵירוֹפָּה.[11]

אלמנטים אחרים בחיי הרוזן תומכים בהשערה זו:

  • פרננדו קידם את הגעת מסדר אבירי היכל שלמה לממלכת גליסיה של מסדר המקדש, והעניק למסדר אדמות בקמברה ובקולרדו בגליסיה. [12]
  • הרוזן נסע פעמיים לירושלים, בשנת 1137 ובשנת 1153,[11] והבאת הכלי לגליסיה מתאימה למנהג האצולה באותם ימים להביא שרידים קדושים ממסעותיהם לארץ הקודש. [13]
  • בנוסף לקשרי הרוזן עם ירושלים, מקום מוצא היצירה ועם אבירי היכל שלמה, שהסדנה שהפעילו ייצרה ככל הנראה את הכלי, לפרננדו פרז קשר גם למנזר סנטה מריה דה קמברה. המנזר היה ממוקם בתחומי שליטתו. [14]

אבירי היכל שלמה (הטמפלרים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה הטמפלרית של סנטה מריה.

השערה שנייה באשר למקור הכלי היא שהכלי הובא לגליסיה על ידי אחד מחברי מסדר אבירי היכל שלמה אשר שב מארץ הקודש קודם לשנת 1187. על פי תיאוריה זו היצירה הועברה לכנסייה הטמפלרית של סנטה מריה ומשם הועברה לכנסיית סנטה מריה דה קמברה, כאשר המסדר פורק בתחילת המאה ה-14.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Revuelo por la hidria de las bodas de Caná. La Voz de Galicia, July 12, 2017.
  2. ^ Vases de Cana. Monuments et mémoires de la Fondation Eugène Piot, 1903:145-170
  3. ^ Descripcion del reyno de Galicia y de las cosas notables del. El qual tratado va en 5 partes (בספרדית). Roque-Rico de Miranda. 1675. 
  4. ^ Viage de A. de Morales por orden del Rey D. Phelipe II. a los reynos de Leon, y Galicia, y principado de Asturias: para reconocer las reliquias de Santos, sepulcros reales, y libros manuscritos de las cathedrales y monasterios. Dale à luz con notas, con la vida del autor ... H. Florez, etc (בספרדית). 1765. 
  5. ^ "Santa María de Cambre y su Hydria" 2 (41). עמ' 1. 
  6. ^ Lecciones de arqueología sagrada. עמ' 546–547. 
  7. ^ "Santa María de Cambre" 3 (19). עמ' 219. 
  8. ^ Vila Da Vila, Margarita (1999). La iglesia románica de Cambre. Concello de Cambre. ISBN 84-930646-0-2. pp. 106
  9. ^ La iglesia románica de Cambre. Concello de Cambre. עמ' 111. 
  10. ^ La iglesia románica de Cambre. Concello de Cambre. עמ' 115. 
  11. ^ 1 2 López Ferreiro, Antonio (1889)Lecciones de arqueología sagrada. pp. 546-547. (בספרדית)
  12. ^ Os Templarios. Artigos e ensaios. Editorial Toxosoutos. עמ' 38–39. 
  13. ^ "Recherches sur les pèlerins dans l'Europe des XIe et XIIe siècles" (23). 1958. 
  14. ^ La iglesia románica de Cambre. Concello de Cambre. עמ' 16.