הלן סירל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלן סירל
לידה 1830
ברלינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1889 (בגיל 59 בערך)
ג'קסונוויל (אילינוי), ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי Johann Wilhelm Preyer עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלן סירל, באנגלית: Helen Searle (18341884), הידועה גם בשמה הנשוי הלן סירל פטיסון, הייתה ציירת טבע דומם אמריקאית שהייתה קשורה מבחינה סגנונית לאסכולת הציור של דיסלדורף.

קריירת אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבע דומם: פירות ושמפניה, 1869

סירל הייתה בתו של האדריכל הנרי סירל. היא נולדה בברלינגטון, ורמונט, וגדלה מגיל עשר ברוצ'סטר, ניו יורק. היא החלה לצייר טבע דומם של פרחים ופירות בשלב מוקדם בחייה; בשנת 1863 היא הציגה כמה ב"באזאר בית החולים לתינוקות" ובשנה שלאחר מכן באקדמיה לאמנויות יפות באפלו. היא לימדה ציור ורישום בסמינר הנשים של גברת בריאן בבטאוויה. בשנת 1866 היא ערכה את התערוכה הראשונה שלה, באקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק.[1]

מ-1867 עד 1871 למדה אמנות בדיסלדורף, גרמניה, ועבדה באופן פרטי עם יוהאן וילהלם פרייר, שהיה קשור לתנועה הידועה כבית הספר לציור בדיסלדורף. פרייר מיעט לקחת סטודנטים פרטיים אך עשה חריגה במקרה שלה. הסגנון הבוגר שלה דומה מאוד לשלו, עם פחות פרטים וצבע עדין יותר,[1] והיו שציינו שהיא כמעט שווה לו כציירת אמן.[2] התצוגות שלה בתקופה זו, למשל אצל סוחרי האמנות של דיסלדורף Bismeyer & Kraus במרץ 1870, זכו לשבחים רבים בעיתונות.

בשנת 1872, חזרה סירל לארצות הברית והקימה סטודיו בוושינגטון הבירה. מאוחר יותר היא תשוב לאירופה לזמן מה, והיא הציגה טבע דומם של פירות בסלון פריז של 1879.[3]

סירל הייתה ציירת טבע דומם מבוססת[4] אשר כונתה "אחת מציירי הפירות והפרחים הטובים ביותר" של סוף המאה ה-19 באמריקה.[5] היו לה הזמנות ותערוכות מרכזיות ברחבי גרמניה, בסלון פריז ובאקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק.[1] רוב הציורים שלה נמצאים כעת בידיים פרטיות, אך חלקם נמצאים באוספים הנראים לציבור, כגון המוזיאון לאמנות אמריקאית סמיתסוניאן ומוזיאון האמנות של ווסטר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שהתגוררה בדיסלדורף, פגשה סרל צייר אמריקאי אלמן, ג'יימס ויליאם פטיסון (1844–1915); ב-1876 הם נישאו. במשך זמן מה הם חיו במושבת האמנים מצפון לפריז. החל משנת 1882, בני הזוג בילו בשיקגו ובניו יורק, לפני שעברו לג'קסונוויל, אילינוי, שם מונה ג'יימס פטיסון לראש בית הספר לאמנויות יפות באקדמיה הנשית של ג'קסונוויל.

הלן סירל פטיסון מתה בג'קסונוויל בנובמבר 1884.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלן סירל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Clement, Clara Erskine. Women in the fine arts, from the Seventh Century B.C. to the Twentieth Century A.D.. Houghton Mifflin, 1904, pp. 265–66.
  2. ^ Kunstmuseum Düsseldorf and Galerie Paffrath, Lexikon Der Düsseldorfer Malerschule 1819–1918, 3 vols., Volume 3, Munich: Bruckmann, 1998, ISBN 3-7654-3011-0, p. 268
  3. ^ James William Pattison (1844–1915)", M. Christine Schwartz Collection, 2011
  4. ^ Love, Richard H., and Carl William Peters. Carl W. Peters: American Scene Painter from Rochester to Rockport. University of Rochester Press, 1999, p. 44.
  5. ^ Gerdts, William H. Art Across America: Two Centuries of Regional Painting, volume 1. Abbeville Press, 1990, p. 197.