המקראות הקיסריות של עידן טאיפינג
המקראות הקיסריות של עידן טאיפינג (בסינית מסורתית: 太平御覽; בסינית מפושטת: 太平御览; בפין-יין: Tàipíng Yùlǎn, טָאיְפִּינְג יוּ'לָאן) הן אנציקלופדיה מקיפה שנכתבה בשנים 977–983 על ידי שלושה עשר מלומדים שמונו לצורך המשימה מטעם שושלת סונג בזמן שלטונו של הקיסר טָאיְדְזונְג. בתפקיד העורך הראשי שימש לִי פָאנְג, אשר היה אחראי גם על שתי יצירות נוספות מתוך ארבעת הספרים הגדולים של סונְג: הרשומות הנרחבות של עידן טָאיְפִּינְג והיצירות העזות של גן הספרות.
היצירה מחולקת ל-1,000 כרכים המסווגים ל-55 חלקים, מורכבת מ-5,363 ערכים, וכוללת כ-4.7 מיליון סימניות. יש בה ציטוטים מכ-2,579 יצירות שונות, בהן יצירות ספרות, שירה, פתגמים, כתובות ועוד. רק 1689 מן היצירות המצוטטות מצוינות ברשימת המקורות שבתחילת היצירה.
שמה של היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקופה שבה נוצרו המקראות הקיסריות נקראת בשם "טָאיְפִּינְג שִׂינְגְגְווֹ", ומכאן שמן. בתחילה ניתן להן השם "מבחר כתבי טָאיְפִּינְג"[1], ומאוחר יותר הוא שונה לשם הנוכחי.
בספר "רישומי הפרישה מפני הקיסר בזריחת האביב"[2] מסופר כי הקיסר טָאיְדְזונְג מסונְג סיים לקרוא את היצירה בתוך שנה, כאשר הוא קורא שלושה כרכים ביום, ואז נתן לה את שמה.
חשיבות היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקראות הקיסריות הן האנציקלופדיה שמשמרת את המספר הרב ביותר של מסמכים מן התקופה שקדמה לחמש השושלות[3]. רוב הספרים המצוטטים אבדו מאז. באשר לספרים שעדיין קיימים, הציטוטים מתועדים היטב במקראות הקיסריות, ומספקים כלי מועיל למחקר ביקורתי של הטקסט, בעיקר מאחר שלעיתים מופיעים בציטוטים הללו סימנים שונים מאלו שנמצאות בגרסאות שהגיעו לימינו.
המקראות הקיסריות נכללות בארבעת הספרים הגדולים של סונְג ביחד עם הרשומות הנרחבות של עידן טָאיְפִּינְג, היצירות העזות של גן הספרות והצב הראשי של לשכת הספרים.
מקורות היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"עיקרי דוחות סונְג" נטען כי הספר נערך על בסיס ספרים קיימים כגון המקראות הקיסריות של ארמון הנחלת התרבות, אוסף הספרות ועיקרי העושר של מחשבת התרבות. האחרון הוא היחיד מביניהם ששרד לימינו.
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העותק הקדום ביותר של המקראות הקיסריות במהדורה הזמינה בימינו, הוא "מהדורת דפוס מִין של סונְג הדרומית" הנמצאת באוסף של ספריית סייקאדו ביפן. העותק הופיע לראשונה בימיו של הקיסר טונְגְגְ'ה מצִ'ינְג (סביבות 1870) ברשותו של אספן הספרים לוּ שִׂין-יְוֵּ'אן, ועם מותו נמכר על ידי בנו לספריה ביפן תמורת עשרת אלפים יואן.
בתקופת שושלת מינג יצאו שתי מהדורות של המקראות. במהלך תקופת שושלת צ'ינג יצאו שלוש מהדורות, ולקראת סופה גם שתיים נוספות.
ב-1928 גילה גָ'אנְג יְוֵּ'אנְגִ'י ביפן את "מהדורת דפוס שׁוּ של סונְג הדרומית". ממהדורה זו שרדו רק שני חלקים, האחד הוסתר בספריה הקיסרית של יפן, והשני במקדש טופוקוג'י בקיוטו.
ב-1935 הוציאה הוצאת הספרים המסחרית של שאנגחאי מהדורה של המקראות הקיסריות, במסגרת אוסף של ספרים מתוך ארבעת הספרים הגדולים של סונג, וכן יצאו לאור שני אינדקסים ליצירה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 太平類編 או 太平編類
- ^ 春明退朝录
- ^ 金常政. 百科全书的故事. 北京: 北京图书馆出版社. 2005-03: 30-31. ISBN 7501326231