המשבר החוקתי בפקיסטן (2022)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עימראן ח'אן

המשבר החוקתי בפקיסטןאורדו: پاکستان میں آئینی بحران) החל ב-3 באפריל 2022, כאשר סגן יו"ר האספה הלאומית של פקיסטן, קאסים ח'אן סורי, דחה הצעת אי אמון נגד ראש הממשלה עימראן ח'אן במהלך מושב בו הייתה צפויה להיות מובאת להצבעה. זמן קצר לאחר מכן, נשיא פקיסטן עארף עלווי פיזר את האספה הלאומית בעצת ראש הממשלה עימראן ח'אן, מה שיצר משבר חוקתי, שכן למעשה עימראן ח'אן הוביל הפיכה חוקתית כדי להישאר בשלטון.

ארבעה ימים לאחר מכן, קבע בית המשפט העליון של פקיסטן כי ביטול הצעת האי-אמון, פיזור האספה הלאומית, ועצתו של ראש הממשלה ח'אן לנשיא עלווי לפזר את האספה הלאומית אינם חוקיים, וביטל את הפעולות הללו. עוד קבע בית המשפט העליון כי יש לכנס את האספה הלאומית מחדש על ידי היושב-ראש באופן מיידי ולא יאוחר מהשעה 10:30 בבוקר ב-9 באפריל.

ב-9 באפריל התכנסה האספה הלאומית מחדש, אולם היושב-ראש סירב להעלות את ההצעה להצבעה עד שיושב-הראש וסגן היושב-ראש זמן קצר לפני חצות.

זמן קצר לאחר חצות ב-10 באפריל, האספה הלאומית הצביעה והעבירה את הצעת אי האמון המוציאה את ראש הממשלה ח'אן מתפקידו מיד עם קבלת ההחלטה והפיכתו לראש הממשלה הראשון בפקיסטן שהודח מתפקידו[1][2].

ב-11 באפריל בחרה האספה הלאומית את מנהיג האופוזיציה, שהבז שריף, להחליף את ח'אן כראש הממשלה החדש, בתמיכת 174 מנציגי האספה, ובכך תם המשבר החוקתי בפקיסטן. מפלגת "פקיסטן תח'ריק אי-אינסאף", שבראשה עומד עימראן ח'אן החרימה את ההצבעה.

טענות על התערבות זרה במשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה ח'אן טען במספר הזדמנויות כי גורמים זרים זוממים להפיל את ממשלת פקיסטן. בנאום לאומה, הוא האשים את ארצות הברית בקשירת קשר נגד ממשלתו. ב-30 במרץ 2022, בית המשפט העליון של אסלאמאבאד קבע כי פרסום התוכן של מה שח'אן תיאר כמכתב מאיים שנשלח על ידי ארצות הברית יפר את שבועת נשיאותו ואת חוק הסודות הרשמיים שנחקק ב-1923.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית הכחישה שתכננה כל שינוי משטר בפקיסטן. היא אמרה כי היא תומכת בתהליך החוקתי של פקיסטן, ועוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בפקיסטן[3][4].
  • הודוהודו הודו - דובר משרד החוץ של הודו אמר כי המשבר הוא עניין פנימי של פקיסטן, אך הודו ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות במדינה[5][6].
  • רוסיהרוסיה רוסיה הטיחה בארצות הברית על התערבות לכאורה בענייניה של פקיסטן ל"מטרות האנוכיות שלה"[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chaudhry, Fahad (2022-04-09). "Imran Khan loses no-trust vote, prime ministerial term comes to unceremonious end". DAWN.COM (באנגלית). נבדק ב-2022-04-09.
  2. ^ המסורת נמשכת: כוכב הקריקט הודח מראשות ממשלת פקיסטן, באתר ynet, 9 באפריל 2022
  3. ^ Rajghatta, Chidanand. "US denies seeking regime change in Pakistan, says it supports constitutional process". Khaleej Times (באנגלית). נבדק ב-2022-04-05.
  4. ^ "US State Department again rejects PM's allegations, says respect Pakistan's constitutional process". 24 News HD (באנגלית). 2022-04-01. נבדק ב-2022-04-05.
  5. ^ "India doesn't comment on a country's internal matters, says Arindam Bagchi on political developments in Pakistan". Firstpost (באנגלית). 2022-04-07. נבדק ב-2022-04-07.
  6. ^ Ministry of External Affairs (India), Government of India, Weekly Media Briefing by the Official Spokesperson (April 07, 2022) (באנגלית), נבדק ב-2022-04-07
  7. ^ "Russia slams US attempt at'interference' in Pakistan affairs". www.thenews.com.pk (באנגלית).