המשלחת הסובייטית השלישית לאנטארקטיקה
המשלחת הסובייטית השלישית לאנטארקטיקה יצאה לדרכה בסוף שנת 1957 ונמשכה עד סוף שנת 1958.
המשלחת הימית הובלה בידי יבגני טולסטיקוב. היא כללה שתי אוניות: "אוב" (שהשתתפה בשתי המשלחות הקודמות) ו"קופריצה" (אשר השתתפה במשלחת הקודמת). ה"קופריצה" שימשה בעיקר כספינת תובלה. צוות המשלחת כלל בסך הכל 445 אנשים. התלווה אליו גם האסטרונום הצ'כוסלובקי אנטונין מרקוס. המשלחת נועדה לסיים את משימותיה של המשלחת השנייה ומחקרים מדעיים במסגרת השנה הגאופיזית הבינלאומית. כמו כן היא הייתה אמורה לארגן מחדש את תחנת המחקר סובטסקאיה, לערוך מסלולי טרקטור בפנים הארץ, עבודה אוקיינוגרפית באוקיינוס הדרומי וקרטוגרפיה של החוף מתחנת מירני ועד ים בלינגהאוזן. לרשות אנשי המשלחת הועמדו 6 תחנות מחקר סובייטיות: ווסטוק, מירני, סובסטקאיה, אואזיס, פיונירסקאיה וקומסומולסקאיה).
הטרקטורים הראשונים התקדמו אל פנים הארץ ב-26 בדצמבר, עם 32 אנשים. ב-2 בינואר 1958 הגיעה הקבוצה לפיונרסקאיה, והמשיכה הלאה ממנה ב-8 בחודש. ב-17 בו הם הגיעו לקומסומולסקאיה; תנאי הנסיעה היו קשים. חלק מכלי הרכב (7 טרקטורים ומזחלות) חזרו ב-20 בחודש לווסטוק, אליה הגיעו ב-27, כדי לאסוף למעלה מ-100 טון מטען. ב-28 לחודש הם נסעו חזרה לקומסומולסקאיה, והגיעו אליה ב-31 בחודש. ב-3 בפברואר עזבה הקבוצה שנותרה בסובטסקאיה והמשיכה להתקדם. הם הגיעו אל 78 ° 24 'S, 87 ° 35' E. הם בנו במקום תחנה ועזבו את המקום ב-18 בחודש. הם הגיעו למירני ב-4 במרץ, לאחר שסיימו נסיעת הלוך ושוב של 4,000 ק"מ.
לאחר שבילו את החורף באנטארקטיקה במירני, המשלחת ביצעה סדרה שנייה של מסעי טרקטורים החל מספטמבר 1958. צוות אחד הגיע לאזור הלא-נגיש באנטארקטיקה, והקים את התחנה הלא-נגישה ב-14 בדצמבר. תקופה מסוימת המשלחת פעלה במקביל להמשלחת הסובייטית הרביעית לאנטארקטיקה.
