הנדנדה (פרגונאר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | ז'אן אונורה פרגונאר |
| תאריך יצירה | 1767 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
64.2 ס״מ  |
| גובה |
81 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
רוקוקו |
| מספר יצירה |
P430 (אוסף וולאס) |
| מיקום |
אוסף וולאס לונדון |
  | |
הנדנדה (בצרפתית: L'Escarpolette) הוא ציור בשמן של הצייר הצרפתי ז'אן אונורה פרגונאר מהמאה ה-18. היצירה מוצגת באוסף וולאס שבלונדון, והיא נחשבת כאחת מהיצירות החשובות ביותר בתקופת הרוקוקו וכיצירתו הנודעת ביותר של פרגונאר.[1]
אודות היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציור מתוארת אישה צעירה המתנדנדת על נדנדה. בצד שמאל ניתן לראות גבר צעיר שחבוי מבין השיחים ושנמצא בנקודת תצפית על הנערה. בצד ימין עומד בין הצללים גבר מבוגר המושך בנדנדה. ניכר כי הגבר המבוגר אינו מבחין בגבר הצעיר. האישה משליכה את נעלה השמאלית בעוד היא מתנדנדת. בציור ישנם שני פסלים; האחד משמאלה ומעל האישה המתנדנדת. הפסל שם את ידו על פיו כסימן לשתיקה. צמד הפסלים השניים נמצא לצד האיש המבוגר בצד ימין.
הציור הוזמן תחילה מהצייר גבריאל פרנסיוס דויאן (אנ'), והבקשה כללה ציור של אדם והפילגש שלו. דויאן סירב לבקשה מפני קלות הדעת של מהות היצירה, והוא העביר את המשימה לפרגונאר.[2] בבקשה הצייר נדרש לצייר בישוף שדוחף את הנדנדה, אבל פרגונאר צייר אדם פשוט במקום איש דת. סגנון היצירות ה"קלות דעת" הוביל לדיון נרחב בקרב פילוסופים של עידן הנאורות שטענו כי אדם מכובד צריך לבקש אומנות המתאימה למעמדו ולא יצירות בסגנון "קליל דעת".[3]
זהות מחזיק הציור הראשון לא ידועה. ידוע שהציור הוחזק על ידי איכר שהוצא להרוג על ידי גיליוטינה ב-1794 ולאחר מכן הציור הוחרם על ידי הממשלה. גם המרקיז ראזין דה סיינט מארק (אנ') והדוכס צ'ארלס דה מורני (אנ') החזיקו את הציור לתקופות מסוימות. לאחר מותו של דה מורני בשנת 1865, לורד הרטפורד, ריצ'רד סימור-קונווי (אנ'), רכש את הציור במכירה פומבית. לורד הרטפורד היה מייסד של אוסף וולאס, היכן שהיצירה מוחזקת עד היום.[4]
ישנם עוד שני עותקים ליצירה; האחד היה שייך לאדמונד ג'יימס דה רוטשילד[5] ובו לאישה הייתה שמלה כחולה ולא ורודה כמו ביצירה המקורית.[6] עותק שני של הציור נמצא כיום במוזיאון למבינט (אנ') שבורסאי,[7] וזוהי גרסה קטנה יותר מהציור המקורי. פרגונאר לא צייר את שני העותקים.
היצירה השפיעה והיוותה השראה על אמנים אחרים. כמו כן, היצירה זכתה להתייחסויות רבות בתרבות הפופולרית. למשל, המשורר האמריקאי ויליאם קרלוס ויליאמס כתב פואמה בשם "דיוקנה של הגברת" שבה ישנה התייחסות ליצירה.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ingamells, 164.
- ^ Collé, Charles. Journal et mémoires de Charles Collé sur les hommes de lettres, les ouvrages dramatiques et les événements les plus mémorables du règne de Louis XV (1748-1772). III. Paris: Firmin Didot Frères, Fils et Cie. pp. 165–166.
- ^ "Fragonard, The Swing", khanacademy.org (באנגלית)
- ^ Ingamells, 165.
- ^ Wallace Collection (1908). Catalogue of the Oil Paintings and Water Colours in the Wallace Collection (8th ed.).
- ^ Bremmer, Jan (1991). From Sappho to De Sade: Moments in the History of Sexuality. Routledge. pp. 80–81. מסת"ב 978-0-415-06300-5.
- ^ "L'escarpolette", Catalogue des Collections des Musées de France (בצרפתית)
- ^ "Portrait of a Lady", University of Illinois (באנגלית)