הנרי ארנסט אטקינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי ארנסט אטקינס
Henry Ernest Atkins
אין תמונה חופשית
לידה 20 באוגוסט 1872
לסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 1955 (בגיל 82)
הדרספילד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הישג בולט היה מס' 6 בעולם בשנת 1902
הדרגה הגבוהה ביותר אמן בין-לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מד כושר מרבי 2702 (בינואר 1903)
השכלה קולג' פרטהאוס, הקולג' על שם וייגסטון והמלכה אליזבת הראשונה, בית הספר לבנים ויגסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נוסף הוראה
מדינה בריטניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הנרי ארנסט אטקינסאנגלית: Henry Ernest Atkins;‏ 20 באוגוסט 1872, לסטר31 בינואר 1955) היה שחמטאי בריטי. אומדן מד הכושר מציב אותו עם 2702 בינואר 1903, במקום השישי בעולם.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטקינס למד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. לאחר מספר תפקידי הוראה שמילא בבתי ספר שונים מונה בשנת 1909 למנהל הקולג' החדש בהודרספילד באזור יורקשייר והאמבר, תפקיד אותו מילא עד לפרישתו.

בשנת 1895 הגיע למקום השני בתחרות המשנה של הייסטינגס, אחרי גזה מארוצי, תוצאה שהקנתה לו תואר של אלוף אנגליה לחובבים. בשנת 1899 ניצח בתחרות אמסטרדם, בהפרש של ארבע נקודות מהמקום השני, אדולף אולנד[1].

אטקינס זכה באליפות בריטניה בשחמט תשע פעמים, בשנים 1905-1911, בשנת 1924 ובשנת 1925. בגיל 65, בשנת 1937 השתתף פעם נוספת באליפות והגיע למקום השלישי. הוא הופיע רק לעיתים נדירות בתחרויות בינלאומיות. בהנובר בשנת 1902 זכה במקום השלישי לאחר דוד ינובסקי והרי נלסון פילסבורי ובשנת 1922 בתחרות לונדון, אותה ניצח חוסה ראול קפבלנקה.

בין השנים 1896-1911 השתתף ב-12 אירועי שחמט באמצעות הטלקס בין נבחרת ארצות הברית לנבחרת אנגליה. הישגו הטוב ביותר היה בשנת 1902 עת ניצח את פרנק מרשל[2].

אטקינס כתב את ההקדמה למהדורה הראשונה של הספר Modern Chess Openings שיצא בשנת 1911.

בשנת 1950 הוענקה לאטיקנס דרגת אמן בינלאומי על ידי פיד"ה על סמך השגי העבר שלו.

הופעות באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטקינס ייצג את אנגליה בשתי אולימפיאדות שחמט:

שנה לוח קבוצה נקודות תוצאות % מקום
1927 אנגליה 7 מ-12 3+ 8= 1- 58.3 3 קבוצתי, 17 אישי
1935 4 אנגליה 6 מ-13 3+ 6= 4- 46.2 12 קבוצתי, 12 אישי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Coles, R. N. (1952). H.E. Atkins, doyen of British chess champions: A biography, with fifty of his best and most characteristic games. Pitman.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Amsterdam 1899
  2. ^ Bill Wall,‏ Cable Chess