הנרי פיין
 | |
| לידה |
1868 ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביולי 1940 (בגיל 72 בערך) |
| מקום לימודים |
מכון בירמינגהאם לאמנות ועיצוב |
  | |
הנרי אלברט פיין הידוע גם בשם "הנרי ארתור פיין" (באנגלית: Henry Albert Payne; 1868 – 4 ביולי 1940) היה אמן ויטראז'ים אנגלי, צבעי מים וצייר ציורי קיר.[1]
פיין היה אחד מקבוצת האמנים-אומנים של ברמינגהאם שהתגבשה סביב ג'וזף סאות'ול ובית הספר לאמנות בברמינגהאם בסוף המאה ה-19. הוא היה מעורב בכמה מהפרויקטים הקולקטיביים של הקבוצה, ובעיקר בעיטור הקפלה במדרספילד קורט.[2]
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יליד אזור קינגס הית' בברמינגהם. פיין למד בהדרכתו של אדוארד ר. טיילור בבית הספר לאמנות בברמינגהאם, שם היה אחד התלמידים שהוזמן לצייר סדרת ציורי קיר בהשגחת טיילור לצורך עיצוב מחדש של בית העירייה "סימן גלוי לעליה לתהילה ולחשיבות של בית הספר בברמינגהם".[3]
מחנך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1899 מונה פיין לצוות בית הספר, בתחילה כמורה לרישום וציור, אך התרכז יותר ויותר בשנות ה-90 של המאה ה-19 בעיצוב ויטראז'ים. בשנת 1900, הוא התקין תנור זכוכית בבית הספר ולמד ייצור ויטראז'ים בלונדון אצל כריסטופר וול, כך שבמסורת האומנות והאומנות ניתן ללמד עיצוב וייצור כתהליך משולב. בין תלמידיו המצטיינים הייתה מרגרט אנייס רופ.
ויטראז' וציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1904 הקים עסק עצמאי שתכנן וייצר ויטראז'ים, וייצר עבודות גדולות לכנסיות כמו סנט אנדרו של אס פריור, רוקר, סנט מרטינס, קנסל רייז, סנט מרי, מדרספילד וסנט אלבנס.
בשיתוף עם מרבית קבוצת ברמינגהם עבד במגוון רחב של אמצעים, והפיק איורי ספרים עבור גילדת מלאכת היד של ברמינגהאם ועיצוב פנים עבור גילדת ברומסגרוב לאמנויות יישומיות. אף על פי שההישגים הבולטים ביותר של פיין היו פוריים ביותר בוויטראז'ים, היו לו ללא ספק השגים בתחום הציור הדקורטיבי. בין השנים 1902–1923 עבד על ציורי הקירות של הקפלה במדרספילד קורט ליד מאלברן בווסטרשייר. צייר פרסקו לצד עבודות של דמויות אחרות של תנועת האמנויות והמלאכה בברמינגהאם כמו ויליאם בידלייק, ג'ורג'י גסקין וצ'ארלס מארס גיר. מבנה מדרספילד קורט הוא "לא רק התוכנית החשובה ביותר של פיין לציור דקורטיבי, אלא ככל הנראה המפורסם ביותר מכל תוכניות האומנות והמלאכה של הקבוצה ".
בשנת 1908 הוזמן להפקת ציור קיר בשלבים המאוחרים של עיטור ארמון וסטמינסטר. עבודתו הייתה "בחירת הוורדים האדומים והלבנים בגני המקדש העתיקים" - אלגוריה על מלחמות השושנים - תלויה כעת במסדרון המזרחי של הארמון.
פיין צייר גם נופים בצבעי מים, והציג באקדמיה המלכותית בין השנים 1899 עד 1935 [5] ונבחר לחבר באגודת צבעי המים המלכותית בשנת 1920.[4]
גילדת סנט לו[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמברלי המשיך פיין לייצר עבודות בפרסקו וזכוכית צבעונית, ובשנת 1912 הקים את גילדת סנט לו, שתוכננה בתחילה במסורת האמנות והאומנות של גילדת ברומסגרוב, אם כי בסופו של דבר הייתה מיועדת ליצירותיו שלו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1909 עברו פיין ומשפחתו לאמברלי בגלוסטרשייר, אחד מכמה דמויות אמנות ומלאכה משמעותיות שעברו להתגורר בקוטסוולדס.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Payne, Henry Arthur, Sometimes Albert, Benezit Dictionary of Artists (באנגלית)
- ^ Madresfield Court | The Elmley Foundation (באנגלית)
- ^ Henry Payne Stained Glass Work At Birmingham School Of Art
- ^ Henry A. Payne (1868 - 1940), www.modjourn.org