הצגת המקור של הדף "הסדר טיעון"

'''הסדר טיעון''', הידוע גם בשם '''עסקת טיעון''', הוא [[הסכם]] שנערך במסגרת [[משפט פלילי]], בין [[תובע (משפט פלילי)|רשויות התביעה]] ל[[נאשם]]. במסגרת ההסדר, הנאשם מודה בחלק מן האישומים המיוחסים לו, ובתמורה התביעה מסירה חלק מן האישומים מתוך [[כתב אישום|כתב האישום]]. לעיתים ההסדר כולל הסכמה על חומרת ה[[ענישה|עונש]] שידרש בגין האישומים בהם הודה הנאשם.

הסדר טיעון מאפשר לתביעה ולנאשם להסכים על תוצאת [[משפט פלילי|המשפט הפלילי]] ובכך הוא חוסך את ניהול המשפט, ואף מספק לצדדים ודאות באשר לתוצאתו. כאשר מדובר [[עבירת מין|בעבירות מין]], התביעה בוחרת להתקשר בהסדר טיעון כדי למנוע מקורבן העבירה את הצורך להעיד בבית המשפט. הסדר הטיעון הוא המקבילה הפלילית ל[[פשרה]], המקובלת ב[[משפט אזרחי|משפט האזרחי]].

בחלק מהמדינות, כגון [[ארצות הברית]], הסדר הטיעון יכול לכלול הסכמה על העונש שיגזר על הנאשם. במדינות אחרות, כמו [[אנגליה]] ו[[אוסטרליה]], העונש נקבע על ידי בית המשפט ואין לצדדים אפשרות להסכים עליו ביניהם.

ב[[ארצות הברית]], כ-95% מההרשעות הן תוצאה של הודאות באשמה, לרוב במסגרת הסדרי טיעון.{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|"שיעור הסדרי הטיעון בישראל הוא מהגבוהים בעולם - זה מטריד"|0000017f-dc53-df9c-a17f-fe5b2dd50000|15 במאי 2012}}}}

==בישראל==
הסדר טיעון אינו מוגדר בישראל בחקיקה, הוא נוצר בהתנהלות של [[פרקליטות המדינה]] ואושר בפסיקה.{{הערה|שם=ביניש|{{פס"ד עליון|קישור=98019580_N12.txt|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=25 בדצמבר 2002}}}} השופטת [[דורית ביניש]] סקרה את התפתחות הסדרי הטיעון בפסיקה:
{{ציטוט|תוכן=התייחסותו של בית-המשפט למוסד הסדרי הטיעון כפי שהתפתח בשיטתנו, עברה מספר שלבים. בראשית הדרך, נרתעו הצדדים מפני חשיפת קיומם של הסדרי טיעון ומפני פירוט נסיבות עריכתם של ההסדרים שהתגבשו, ואלה הוסתרו מבית-המשפט. ככלל, באותה תקופה כל שידע בית-המשפט הוא שהנאשם הודה וכי התביעה מבקשת עונש מסוים בהתחשב בהודיה, אולם ההסכם בין הצדדים לא נחשף. הטעם לכך נבע, בין היתר, מהרצון שלא לערב את בית-המשפט בעניינים העומדים בבסיס ההסדר, אשר לא נתבררו בראיות קבילות ובהליך משפטי. טעם נוסף - שהיה, ככל הנראה, הטעם העיקרי - הוא רתיעתם של בתי-המשפט מפני הכרה בהסכמים אלה, אשר "הנפש היפה סולדת מהם". הרתיעה של בתי-המשפט מהסדרי טיעון נבעה בעיקר מהחשש כי ההסדרים עלולים לפגוע באינטרס הציבורי שבהענשת עבריינים, ובעקרון השוויון בפני החוק.

... ברבות השנים, החל תהליך שהביא למפנה בהתייחסות למוסד הסדרי הטיעון. המפנה נבע בעיקרו משיקולים מעשיים ומצרכי המציאות החזקה מכל, ואף נבע מהפקת לקחים ומהסדרת התחום של הסדרי טיעון, באופן שהקטין את הסיכונים הטמונים במוסד זה. ... המפנה בפסיקתו של בית-משפט זה אירע ב[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/KE-1-543-L.pdf ע"פ 532/71 בחמוצקי נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 543] (להלן: פרשת בחמוצקי). אף שבאותה פרשה ביטא בית-המשפט בלשון חריפה את הסתייגותו מהסדרי טיעון, הוא הכיר בקיומם, ועמד על ההכרח לחשפם ועל הצורך להנחות את התביעה ואת בתי-המשפט בדרך ההתייחסות אליהם. ... באותה פרשה, נקבע כי יש להביא לידיעתו של בית-המשפט את דבר ההסכם. עוד נקבע כי על בית-המשפט לוודא שההודיה ניתנה על-ידי הנאשם מרצון ותוך הבנת משמעויותיה, ובידיעת הנאשם כי בית-המשפט אינו קשור בהבטחת התביעה לפי ההסדר. מאז פסק הדין בפרשת בחמוצקי ועד היום, התפתחו הכללים והסייגים שעל-פיהם רואה עצמה התביעה הכללית מחויבת לנהוג בכל הנוגע להסדרי טיעון, וכן הכללים והסייגים אותם מפעילים בתי-המשפט בביקורתם השיפוטית על ההסדרים האמורים.

... ככלל, עם חלוף השנים מאז פסק הדין בפרשת בחמוצקי, בתי-המשפט אינם מתייחסים עוד להסדרי הטיעון כהכרח לא-יגונה כפי שנאמר באותה פרשה, אלא מכירים בערכם ובתרומתם. אין מדובר רק בצורך מעשי אלא במוסד אשר יש אינטרס ציבורי בקיומו, ויש לו הצדקה רעיונית כחלק מהשיטה האדוורסרית.|מקור={{פס"ד עליון|קישור=98019580_N12.txt|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=25 בדצמבר 2002}}}}

הסדר הטיעון כולל במקרים רבים הסכמה בין התביעה לנאשם על העונש או על טווח ענישה אותו תבקש התביעה. במקרים אחרים הסדר הטיעון אינו כולל הסכמה על העונש אלא רק על עובדות כתב האישום וסעיפי האישום (אשר מגדירים את עונשי המקסימום שניתן לגזור על הנאשם). בית המשפט העליון קבע שכאשר הצדדים אינם מגיעים להסכמה ביחס לעונש שיתבקש בית המשפט לגזור, על התביעה לטעון לעונש בהתאם לכתב האישום המתוקן והיא אינה יכולה לדרוש עונש לפי כתב האישום המקורי.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09091450.k04|סוג=ע"פ|עותר=חיים איטח|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=17 בפברואר 2010}}}}

בדין הישראלי כל הסדר טיעון מובא לאישורו של בית המשפט הדן בתיק, וחייב לקבל את אישורו כדי שייכנס לתוקף. ברובם המכריע של המקרים מקבל בית המשפט את הסדר הטיעון, אך הוא רשאי לחרוג ממנו, לקולא או לחומרא. על פי פסיקת [[בית המשפט העליון]] משנת [[2002]], רק במקרים יוצאי דופן יסרב בית המשפט לקבל את הסדר הטיעון.{{הערה|שם=ביניש}} פסיקת עונש בהתאם להסדר הטיעון אינה שוללת את זכותה של התביעה או ההגנה לערער על העונש.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11094860.t01|סוג=רע"פ|עותר=יוסי סבן|משיב=מח"ש|ניתן ב=28 בדצמבר 2011}}}} עם זאת, בתי המשפט נוהגים לדחות [[ערעור]]ים על עונשים הנמצאים בתוך תחומי ההסכמות של הסדר הטיעון ואף נקבע ש"אין זה ראוי שערכאת הערעור תראה להתערב בגזר דין המצוי בטווח ענישה, עליו הוסכם במסגרת הסדר טיעון" וכי התערבות כזאת תעשה רק במקרים יוצאים מן הכלל.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08063740.k05|סוג=רע"פ|עותר=אלון גנני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=6 בפברואר 2012}}}}

לפי מחקר אמפירי שנערך בבתי המשפט המחוזיים בישראל, 77% מהתיקים הפליליים מסתיימים בהסדר טיעון.{{הערה|[[אורן גזל אייל]] ואבישלום תור, השפעת חפות על הסדרי טיעון: ממצאים אמפיריים תובנות פסיכולוגיות, והשלכות נורמטיביות" משפטים לט (1) (2009)}} מחקר מאוחר יותר מראה כי כ-77% מהכרעות הדין בבתי משפט השלום וכ-86% מהכרעות הדין בבתי המשפט המחוזי מתבססים על הסדרי טיעון.{{הערה|[[אורן גזל אייל]], ענבל גלון וקרן וינשל-מרגל, [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Faculty/GazalAyal/Publications/Oren_Gazal-Ayal-Acq.pdf שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים].}}

===לאחר הרשעה===
לרוב, יגובש הסדר טיעון לפני תחילת המשפט או בשלביו המוקדמים. עם זאת, לעיתים מגיעים הצדדים להסכמה לגבי הסדר הטיעון לאחר שהנאשם הורשע. הדוגמה הבולטת ביותר היא הסדר טיעון הנערך במהלך הערעור על פסק הדין המרשיע. שופטי בית המשפט העליון נחלקו ביחס לשימוש בהסדרי טיעון לאחר ההרשעה. השופטת [[עדנה ארבל]] הבחינה בין הסדר טיעון שנערך לפני ההרשעה, להסדר שהתגבש לאחריה. לשיטתה, דרושות נסיבות מיוחדות כדי להצדיק הסדר טיעון שנערך לאחר הרשעת הנאשם:
{{ציטוט|תוכן="אין דינו של הסדר טיעון אשר נערך לפני הרשעה כדינו של הסדר טיעון הנערך לאחר הרשעתו של הנאשם בביצוע העבירה. חלק ניכר מיתרונות הסדר הטיעון שהוזכרו אינם מתקיימים כשהצדדים מגיעים להסדר טיעון לאחר הרשעת הנאשם בערכאה הדיונית, ומכאן שעל התביעה לשכנע את בית המשפט כי לאחר ההרשעה נוצרו נסיבות שיש בהן כדי להצדיק את הסטייה מהכרעת בית המשפט קמא... השלב שבו מוגשת הבקשה לאישורו של הסדר הטיעון במקרה דנן מחייב איפוא את התביעה לבאר מה נשתנה בין השלב הדיוני לשלב הערעורי המצדיק את השינוי בהכרעה השיפוטית, זאת במיוחד משפסק הדין המרשיע היה מפורט ומנומק וניתן על דעת כל השופטים, גם אם הנמקותיהם שונות."|מקור={{פס"ד עליון|קישור=02021530.b07|סוג=ע"פ|עותר=אידלברג|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=7 בדצמבר 2006}}, סעיף 9{{הערה|וראו גם: {{פס"ד עליון|קישור=07071650.b15|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=12 באפריל 2010}}}}}}
לעומתה, השופט [[יורם דנציגר]] סבר שהסדר טיעון הוא פרקטיקה ראויה גם לאחר הרשעת הנאשם:
{{ציטוט|תוכן="לאור יתרונותיו הרבים של הסדר הטיעון ראוי הוא כי סטיה הימנו תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד. ואכן, זוהי המגמה אשר מסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה ... אינני סבור כי העובדה שהסדר הטיעון הושג לאחר הרשעת הנאשם ואף בשלב הערעור, כמו במקרה שלפנינו, מצדיקה שינוי מגמה מצמצמת זו בכל הקשור לסטיית בית המשפט מהסדרי טיעון."}}
גם נשיא בית המשפט העליון, [[אשר גרוניס]], תמך בעריכת הסדרי טיעון בשלב הערעור שלאחר ההרשעה:
{{ציטוט|תוכן="כאשר מתייצבת המאשימה בפני ערכאת הערעור ומודיעה על הסכמתה לקבלת הערעור על ההרשעה ולזיכויו של הנאשם, האם ומתי תתערב ערכאת הערעור? התשובה לשאלה זו היא פשוטה. ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה כזו. ... דומה, שגם במקרה בו מודיעה המאשימה בפני ערכאת הערעור כי היא מסכימה להקלה מסוימת בעונש יקבל בית המשפט את עמדת התביעה וייקל בעונש. מה לומדים אנו מן העיון הקצר בנושא של התערבות בית המשפט בהחלטותיה של התביעה הכללית המתקבלות בשלב שלאחר מתן פסק הדין בערכאה הדיונית? התשובה ברורה: אם כלל תהא התערבות, הרי היא תעשה אך במקרים חריגים שלא לומר חריגים ביותר, וזאת כאשר הרשות פעלה מתוך חוסר [[תום לב]] או בחוסר סבירות קיצוני. לטעמי, דין דומה צריך לחול אף במקרה בו מושג הסדר טיעון בשלב הערעור. אין כל סיבה שערכאת הערעור תתייחס בצורה שונה להסדר טיעון בערעור מאשר להסכמת התביעה לזיכוי או להקלה בעונש באותו שלב. היפוכו של דבר, אם בית המשפט שלערעור אינו מתערב מקום שהמאשימה מודיעה על הסכמתה ל[[זיכוי (משפט פלילי)|זיכוי]], מ[[קל וחומר]] שאין מקום להתערבותו בהסדר טיעון."|מקור={{פס"ד עליון|קישור=07031930.b11|סוג=ע"פ|עותר=פארס טבאגה|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=2 באפריל 2009}}}}

===חזרה מהסדר טיעון===
{{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי|סעיף 153(א)}} קובע: "הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

במקרה בו נאשם הודה ב[[רצח]] במסגרת הסדר טיעון שאפשר לאחיו הרשעה [[משפט פלילי#אחריות המסייע|בסיוע ברצח]] בלבד, קבע בית המשפט העליון שהנאשם רשאי לחזור בו מה[[הודאה]] בהסדר הטיעון ולנהל משפט מלא (לרבות שמיעת [[עדות|עדויות]] והבאת [[דיני ראיות|ראיות]]), לאור העובדה שהאחים היו מיוצגים על ידי אותו [[עורך דין]] וכי מלכתחילה הנאשם עצמו לא הרוויח דבר מההודאה.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=05006350.f14|סוג=ע"פ|עותר=אמג'דת דענא|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=26 בנובמבר 2007}}}}

דוגמה מפורסמת לחזרה של נאשם מהסדר טיעון היא מקרהו של נשיא המדינה, [[משה קצב]], שבו נחתם הסדר טיעון בין קצב לפרקליטות המדינה. למחרת החתימה הגיש קצב את התפטרותו מתפקיד נשיא המדינה{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]] ו[[שני מזרחי]]|קצב הנבצר התפטר ויהפוך לנשיא לשעבר|602/122|29 ביוני 2007||}}}} שנכנסה לתוקף ב-[[1 ביולי]] 2007. בעקבות הסדר הטיעון הגישה הפרקליטות [[כתב אישום]] מתוקן נגד קצב, בו הוסרה הטענה ל[[אונס]] ונותרו ההאשמות רק על [[הטרדה מינית]] ועל [[הטרדת עד]].{{הערה|{{nrg||מסמך: כתב האישום נגד קצב|702/993|||}}}} אך בעת פתיחת משפטו ב-[[8 באפריל]] [[2008]], שבו היה אמור קצב להודות בחשדות המיוחסים לו, הודיעו פרקליטיו כי קצב חזר בו מהסדר הטיעון.{{הערה|{{nrg|רוני מלול ואפרת זמר|"החלטתי ללכת בדרך הקשה ולהוכיח חפותי"|719/444|8 באפריל 2008||}}}} בעקבות חזרתו של קצב מהסדר הטיעון, גיבשה פרקליטות המדינה כתב אישום מחמיר הכולל עבירות של [[אונס]] וזה הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-[[19 במרץ]] [[2009]].{{הערה|{{הארץ|עפרה אידלמן|כתב האישום נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הוגש לבית המשפט בתל אביב|1.1559246|19 במרץ 2009}}}}

==לקריאה נוספת==
* אורן גזל, "הסדר טיעון ובעיית החף", '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' לה(1), 2005

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02670.pdf הסדרת השימוש בהסדרי טיעון במשפט הפלילי], באתר הכנסת
*[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/H19-10-2010_11-28-37_536.pdf הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 65) (הסדר טיעון), התש"ע-2010], באתר הכנסת
*[http://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Criminal/Pages/PleaBargaining.aspx הסדרי טיעון], באתר [[פרקליטות המדינה]]
* {{חוקים|מיכל טמיר, יוני לבני|הסדר טיעון הוא הסדר טיעון - עבר, הווה ועתיד|06-049|ו, 2014}}
*אורי וייס ויוסף זוהר [http://din-online.info/pdf/mht11-5.pdf ״האם משחק עסקאות הטיעון הוא משחק סחיטה״?] '''[[משפט, חברה ותרבות]]''' - משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל - קשיים ואתגרים (בעריכת אלון הראל, אוניברסיטת תל אביב, 2017)
* {{חוקים|מיכל טמיר, יוני לבני|הסדר טיעון הוא הסדר טיעון: עבר, הווה, עתיד|06-049|אוגוסט 2014}}
* {{חוקים|נתנאל דגן|שקילת הסדרי טיעון והיקף השפעתם הראוי בוועדת השחרורים|06-111|אוגוסט 2014}}
* {{עלי משפט|יוסף זהר ומוטי מיכאלי|משפט בצל המיקוח: אפקט מחזור־המשוב של עסקאות הטיעון|2017/10/05_2014|י"א, תשע"ד}}
*{{ynet|ורד לוביץ'|מעצמת עסקאות הטיעון|3426040|16 ביולי 2007}}
*{{וואלה|גלעד גרוסמן|מדוע אחוז ההרשעות בישראל הוא הגבוה במערב?|1592752|25 באוקטובר 2009}}
*{{ynet|שחר הזלקורן|הסנגוריה: "הסדר טיעון - אינטרס ציבורי חשוב"|4042001|14 במרץ 2011}}
*{{ynet|[[מאיר גלבוע]]|הסדרי טיעון - השד לא כל כך נורא|4511462|21 באפריל 2014}}
*{{ynet|גלעד מורג|עסקת טיעון במקום הרשעה ברצח: "מסחרה על הצדק"|4879975|18 בנובמבר 2016}}
*{{קישור כללי |הכותב=[[אליהו מצא]]|כתובת=http://www.hasanegor.co.il/AllSites/263/Assets/maamar171.pdf |כותרת=הסדרי טיעון - עבר ועתיד |תאריך_וידוא=10 בינואר |תאריך=יוני 2011|עמודים=9 |שפה= |doi= |ציטוט=בתולדות קליטתו בשיטתנו המשפטית של מוסד הסדרי הטיעון|מידע נוסף=[http://www.hasanegor.co.il/ הסניגור, ירחון בשיתוף עם "הסניגוריה הציבורית"]}}
*{{הקלטה}} [[אשר גרוניס]], [https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/האוניברסיטה-המשודרת-שופטים-ומשפטים/הסדרי-טיעון-במשפט-הפלילי-עם-נשיא-העליון-בדימוס-אשר-גרוניס הסדרי טיעון במשפט הפלילי], באתר [[האוניברסיטה המשודרת]] של [[גלי צה"ל]], אוקטובר 2017
*[https://judicature.duke.edu/articles/going-going-but-not-quite-gone-trials-continue-to-decline-in-federal-and-state-courts-does-it-matter/ Going, Going, But Not Quite Gone: Trials Continue to Decline in Federal and State Courts. Does it Matter?]
* {{כל זכות|הסדר טיעון}}
*ד"ר עמיר פוקס וד"ר גיא לוריא, [https://www.idi.org.il/articles/38125 מורה נבוכים לעסקאות טיעון], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 18 בינואר 2022
*כפיר מזרחי, [https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2018/12/%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F.pdf מה בין צדק, חקר האמת והסדרי טיעון?], '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]''' ח, 2002
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555830105171|עסקות טיעון}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סדר דין פלילי]]