הספינה של גלילאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הספינה של גלילאו היא ניסוי מחשבתי המופיע בספרו של גליליי דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות (נאמר מפי הדמות סאלוויאטי, הקרויה על שמו של ידידו ועמיתו של גליליי). מטרת ההדגמה להראות שתנועתו של כדור הארץ לא תביא בהכרח לשינויים בתנועתם של גופים על פני כדור הארץ.

גלילאו

היו בתקופתו של גלילאו אנשים אשר טענו שכדור הארץ אינו נע כיוון שתנועה כזאת הייתה גורמת לחפץ שנעזב ממגדל גבוה להיות מוטה ולא ליפול ישר למטה.

אל מול טענה זו הציג גלילאו ניסוי המחשבה ב-1632[1]. בתוך תא פנימי בספינה יתכנסו כמה עמיתים. אל תוך התא עליהם להכניס כמה חרקים מעופפים, מכל מים ובו דגים, וגם בקבוק התלוי כשפיו כלפי מטה ואשר טיפות נושרות ממנו אחת אחת אל תוך כלי מאסף. בעת שהספינה עומדת במקומה יתבקשו העמיתים להבחין בנעשה סביבם. מתוך התבוננותם יוכלו להיווכח שהחרקים מתעופפים לכל הפינות בצורה שווה, שהדגים שוחים במים לכל הכיוונים, וכן שהטיפות נופלות מטה ללא סטייה. כעבור זמן מה תתבקש הספינה לנוע במהירות אחידה, וכל עוד זו לא תשתנה בפתאומיות יגלו העמיתים שדבר מן התופעות המתוארות במצב מנוחה לא נשתנה: הטיפות ימשיכו ליפול מטה ללא סטייה, הדגים ימשיכו לשחות במים לכל הכיוונים, וכן שהחרקים מתעופפים לכל הפינות בצורה שווה.

על ידי ניסוי מחשבתי זה יכול היה גלילאו להבהיר שכל עוד לא תשתנה נקודת ההתייחסות של החפץ אל מול הגוף עליו הוא נמצא, כי אז לא תחול שום סטייה בהתנהגותו, בין אם הגוף עומד מלכת או נע במהירות קבועה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואף על פי כן ראו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dialogue Concerning the Two Chief World Systems, 1632