בקבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בקבוק העשוי זכוכית צבעונית בעיצוב מיוחד

בקבוק הוא מכל חלול, או לחלופין כלי קיבול בעל פייה צרה. מקור המילה בקבוק הוא אונומטופיה: חיקוי הצליל 'בק-בוק' הנשמע כשנוזל נשפך מפיו הצר של הבקבוק.

בקבוקים עשויים כיום בדרך כלל מחומר שקוף, זכוכית או פלסטיק. בימי קדם היו עושים את הבקבוקים משלל חומרים, כגון חרס, וצורתם הייתה כעין כד או צלוחית. מעור יצרו נאד - בקבוק העמיד במסעות.

בקבוקים משמשים בדרך כלל לאחסון נוזלים: תרופות, חלב, מים, אלכוהול, בושם, שמן, חומץ, ועוד.

בקבוקי זכוכית מיוצרים בדרך כלל מזכוכית שקופה. הצבע ירוק בקבוק הוא גוון ירוק כהה, בו צבועים בקבוקי בירה מסוימים. בקבוקי בירה אחרים וכן בקבוקי חומץ עשויים זכוכית חומה. תפקידה של זכוכית צבעונית הוא לסנן את קרני השמש בדרכן אל תכולת הבקבוק, כדי להגן עליה משינויים כימיים.

תחתיתו של בקבוק זכוכית עשויה בדרך כלל זכוכית עבה ומעוותת. משקפיים בעלי עדשות עבות במיוחד מכונות לעתים "תחתיות של בקבוק ערק".

בקבוקים מסוימים מיוצרים גם ממתכת. ה"בּרְוָזָה" ("פלסק" באנגלית, "באטה" בעיראק) הוא בקבוק קטן ושטוח, שייעודו נשיאה דיסקרטית של משקה חריף. הבקבוק מעוצב באופן מעוגל מעט, כדי שייצמד לגוף (למשל בתוך כיס פנימי של מעיל) בלי לבלוט.

"ובעוד פאוזי שוקל, הוציא מישל בקבוק כיס שטוח, שהיה מצוי תמיד בסמוך ללבו, וגמע שתי גמיעות ערק מן הבאטה (הברוזה); שכך כינויו של אותו בקבוקיס המלוּוה לו לאדם משלנו לכל מקום."

– "מישל עזרא ספרא ובניו", מאת אמנון שמוש
מברשות לניקוי בקבוקים

בקבוק האכלה לתינוקות עשוי פלסטיק, בעל פטמת סיליקון ומכסה. על דפנותיו שנתות למדידת נפח הנוזל על מנת לאפשר מעקב אחר תזונת התינוק או הפעוט. מנוקה באמצעות מברשת מעוגלת.

שימוש חוזר ומיחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקני איסוף בקבוקי פלסטיק וזכוכית למיחזור

בשנות החמישים השישים והשבעים היה קיים שימוש חוזר בבקבוקי חלב ומשקה בישראל. הלקוחות היו משאירים בקבוקים ריקים על מפתנם, יחד עם כסף מזומן. החלבן היה עובר בשעות הבוקר המוקדמות, ומחליף את הבקבוקים הריקים בבקבוקים מלאים חלב. בבתים אמידים שנבנו בשנות השלושים של המאה העשרים בהדר הכרמל שבחיפה נבנו חלונות חלב: חלונות מיוחדים בצד הדלת, שיועדו להנחת בקבוקי חלב. בקבוקי משקה אחרים, כמו בירה לדוגמה, היו מוחזרים לחנות. הבקבוקים היו נרחצים, והיה נעשה בהם שימוש חוזר. בשיטה זו קיימת סכנה של זיהום, אם הבקבוק לא נרחץ כהלכה, ולכן השימוש החוזר בבקבוקים הופסק.

כיום מיוצרים גם בקבוקים לשימוש חד-פעמי מפלסטיק מסוג PET, הידוע גם בשם PolyEthylene Terephthalate, בעיקר עבור משקאות קלים ולאחרונה גם לבקבוקי בירה ויין.

בשלהי המאה העשרים הוחל במיחזור של בקבוקי זכוכית ופלסטיק. בשיטה זו לא נעשה שימוש חוזר בבקבוק, אלא הוא משמש כחומר גלם בתעשיית הזכוכית והפלסטיק. לקידום מיחזור זה נחקק בישראל חוק הפיקדון, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2002.

סגירת בקבוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקקי בקבוקים מיוצרים בשיטות שונות ולמטרות שונות:

  • פקק חד פעמי - לבקבוקי בירה ומשקאות אלכוהוליים תוססים אחרים
  • פקק מחוזק בתילי מתכת - לבקבוקי שמפניה
  • פקק פלסטיק בעל סגירה חוזרת - לבקבוקי משקאות קלים ומים מינרליים
  • פקק שעם, עטוף יריעת מתכת - לבקבוקי יין. כיום מוחלף השעם לעתים בחומר פלסטי, למשל ביין מסדרת הר חרמון.
  • פקק שואב אוויר - לאטימת בקבוקי יין לאחר שימוש חלקי.
  • פקק ספורט - ניתן לפתיחה באמצעות השיניים בלבד. משווק כמיועד לספורטאים. מהווה גם פייה.

לעתים מוחלף הפקק בפייה:

  • פיית מזיגה ליין- למניעת נזילת היין על הבקבוק.
  • פטמת סיליקון ופקק מונע נזילה - לבקבוק האכלה לתינוק.
  • פיית מזיגה לשמן/חומץ - לטפטוף כמויות קטנות ומדויקות.

שימושים מושאלים במושג "בקבוק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בקבוק תבערה, כפי שהוא מכונה כיום, או בקבוק מולוטוב, כפי שכונה במחצית המאה העשרים, מהווה כלי נשק.
  • במתמטיקה, בקבוק קליין הוא יריעה תלת ממדית בעלת צד אחד במרחב ארבע ממדי, בדומה לטבעת מביוס, שהיא יריעה דו ממדית במרחב תלת ממדי, ולה צד אחד בלבד.
  • בקבוק חם הוא מכל גומי המכיל מים חמים ומיועד לשימושים רפואיים כגון הרגעת כאבי שרירים.
  • בעיצוב שיער, תלתלי בקבוקים הם תלתלים גדולים המזכירים בקבוקים התלויים בשיער.
  • בכדורסל, הכינוי של רחבה במגרש בצורת טרפז או מלבן בין קו העונשין לסל, הצבועה בדרך כלל בצבע שונה משאר המגרש, הוא "בקבוק".
  • בקבוק מגנטי הוא שדה מגנטי הכולא מטענים נעים (כמו שבפלזמה) בתוכו ללא יכולת לצאת וללא פגיעה בדפנות מכל חומר שהוא, ומהווה פתרון תאורטי לבעיית ההיתוך הקר.
  • צוואר בקבוק, משאב או גורם הייצור המאלץ (או המגביל) במערכת בעלת אילוץ פנימי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]