הצהרה משותפת של בעלות הברית
הצהרה המשותפת של בעלות הברית ובשמה הרשמי הצהרה משותפת של חברות האומות המאוחדות (באנגלית: Joint Declaration by Members of the United Nations) הייתה ההצהרה הרשמית הראשונה לעולם על השואה, אשר פורסמה ב-17 בדצמבר 1942 על ידי ממשלות ארצות הברית ובריטניה בשם בעלות הברית.[1] בהצהרה מתוארים אירועי השואה המתמשכים באירופה הכבושה בידי הנאצים.
ההצהרה הוקראה בפני בית הנבחרים הבריטי בנאום שנשא שר החוץ אנתוני אידן,[2] פורסמה בעמוד הראשון של הניו יורק טיימס, בעיתונים רבים אחרים ושודרה בתחנות רדיו בבריטניה ובארצות הברית.[3] ההצהרה נכתבה בתגובה להודעה בת 16 עמודים שהוגשה לממשלות בעלות הברית ב-10 בדצמבר על ידי שר החוץ של ממשלת פולין הגולה, הרוזן אדוארד ראצ'ינסקי ואשר כותרתה היתה: "ההשמדה ההמונית של יהודים בפולין תחת כיבוש גרמני" ולצידה מזכר רצ'ינסקי.[4]
לאחר מתן ההצהרה עמדו נציגי חברות בעלות הברית בדממה, כבוד השמור בדרך כלל למותו של מונרך.[5]
חשיבות ההצהרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשיבותה של ההצהרה היא בכך שלראשונה הודיעו בנות הברית במפורש על ידיעתן בדבר פעולות גרמניה הנאצית אשר מטרתן השמדה המונית של יהודי אירופה וכן על כוונתן להעמיד לדין בתום המלחמה את האחראים לביצוע פשעים אלה. כוונות הצהרה זו, לצד הצהרת מוסקבה, היוו את הבסיס למשפטי הפושעים הנאצים בנירנברג ובמזרח אירופה ומנעו מראשי המשטר הנאצי את האפשרות להכחיש את ידיעתם בדבר התרחשות השואה.
תגובת היישוב בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב היהודי בארץ ישראל ההצהרה זכתה לתהודה רמה. למחרת פרסומה, ביום 18 בדצמבר 1942, בישרו על ההצהרה הכותרות הראשיות בעיתונים העבריים הנפוצים. כל העיתונים הדגישו את המקום שתפסה ההצהרה בכלי התקשורת בעולם, אולם היו שפקפקו בתועלתה של ההצהרה להצלת יהודי אירופה.
עיתון הארץ כתב בכותרתו הראשית: "נזדעזע מצפונו של העולם לנוכח הטבח ביהודי אירופה" ובכותרת המשנה נכתב: "ראדיו מוסקבה שידר הכרזה משותפת של בריטניה הגדולה, ארצות הברית ורוסיה, ושאר האומות המאוחדות, נגד הממשלה הנאצית 'המגשימה בהחלטיות את כוונתו של היטלר, להכרית את כל האומה היהודית באירופה'. הכרזת האתראה שודרה בכל הלשונות".[6] בגוף הידיעה דווח כי ההצהרה שודרה בתחנות רדיו רבות בבריטניה, ארצות הברית וברית המועצות בשבעים שפות. אולם מאמר המערכת של העיתון, תחת כותרת המשנה "והעזרה?", הביע ספק ביעילות ההצהרה להצלת יהדות אירופה: ”כל יהודי בעולם יראה בהבעת השתתפות זו של נציגי העם הבריטי ביטוי נאמן למצפון אנושי שנזדעזע... אבל משם באות לא ידיעות בלבד, אלא גם קריאה חנוקה לעזרה. ועל זה לא נאמר הרבה בהכרזת המדינות. אין בה כדי לעורר תקוה, שדבר-מה ממשי עומד להיעשות, כדי שהבעיה לא תהפך במשך הזמן רק לענין תליתם של הרוצחים בבית-הקברות הענקי שהוא מעשה ידיהם.”[7]
העיתון דבר בישר בכותרתו הראשית: "כל מדינות הברית מצהירות: כל האחראים על השמדת היהודים יבואו על ענשם".[8] עיתון הצופה כתב: "הצהרת האומות המאוחדות נגד הרג יהודי אירופה נקראה אתמול בפארלאמנט הבריטי: האחראים לפשע לא ימלטו מעונש ויתאמצו בכל האמצעים המעשיים להגשים את המטרה הזאת".[9] במאמר מערכת כתב הרב מאיר ברלין: ”רבים הם בתוכנו, שלא האמינו בערכה של צעקתנו כנגד הרוצחים והפורעים.ולא נפלא הדבר. נבוכים אנו בדרכי חיינו פנימה ונעלבים אנו על כל צעד ושעל מן התקיפים אשר מחוצה לנו... התפתחותם של העניינים בימים האחרונים הוכיחה לנו אחרת. הבקענו גם ללבותיהם של איתני עולם במובן המדיני ודבריהם מצטרפים לדברינו ויש אשר יוצאת מאחד או משנים מהם לא בלבד השתתפות בצערנו אלא אף דברי ניחומים.”[10]
נוסח ההצהרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשומת ליבן של ממשלות בלגיה, צ'כוסלובקיה, יוון, יוגוסלביה, לוקסמבורג, הולנד, נורווגיה, פולין, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת וארצות הברית וכן של הוועד הלאומי הצרפתי הוסבה לדיווחים מאירופה ולפיהם שלטונות גרמניה, אינם מסתפקים במניעת זכויות אדם בסיסיות מבני הגזע היהודי בכל הטריטוריות שעליהן השליטו את שלטונם הברברי, [אלא] מוציאים עתה לפועל את כוונתו החוזרת של היטלר להשמיד את העם היהודי באירופה.
יהודים מועברים, מכל המדינות הכבושות, בתנאים מזעזעים ואכזריים למזרח אירופה. בפולין, אשר הפכה לבית המטבחיים הנאצי הראשי, גטאות שנוצרו על ידי הפולש הגרמני מרוקנים באופן שיטתי מכל היהודים, למעט עובדים מיומנים הנדרשים לתעשיות המלחמה. אין כל ידיעה על אף אחד מאלה שנלקחים. אלה הכשירים לעבודה מועבדים באיטיות למוות. החולים ננטשים למות מחשיפה והרעבה או שהם נרצחים בהוצאות המוניות להורג. מספר הקורבנות במעשי האכזריות מוערך במאות אלפים של אנשים חפים מכל מפשע, נשים וילדים.
הממשלות המוזכרות לעיל והוועד הלאומי הצרפתי מגנים במונחים החריפים ביותר בנמצא את המדיניות הבהמית של השמדה בדם קר. הם מכריזים כי אירועים כאלה יכולים רק לחזק את נחישות כל העמים שוחרי השלום לסלק את העריצות ההיטלרית הברברית. הם חוזרים ומאשרים את מחויבותם להבטיח כי אלה האחראים לפשעים אלה לא ימלטו מעונש וימשיכו לנקוט בצעדים המעשיים המתבקשים למטרה זו.[3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השם "אומות מאוחדות" ככינוי לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה הוצע על ידי נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט כחלופה לשם "המעצמות החברות" (Associated Powers). ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל תוך שציין כי השם הופיע בשירו של לורד ביירון Childe Harold's Pilgrimage (בית 35). ארגון האומות המאוחדות נוסד ב-1945, כמעט שלוש שנים לאחר ההצהרה.William Manchester&Paul Reid, The Last Lion: Winston Spencer Churchill: Defender of the Realm, 1940–1965, Little Brown and Company, 2012, עמ' 461, ISBN 978-0-316-54770-3
- ^ "1942: Britain condemns massacre of Jews". BBC (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-12-17.
- ^ 1 2 "11 ALLIES CONDEMN NAZI WAR ON JEWS;". The New York Times. 18 בדצמבר 1942. נבדק ב-3 בפברואר 2012.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Republic of Poland - Ministry of Foreign Affairs, The Mass Extermination of Jews in German Occupied Poland, London: Hutchinson and Company, 1942. (באנגלית)
- ^ Hansard; JEWS (GERMAN BARBARITIES), United Nations Declaration, HC Deb 17 December 1942 vol 385 cc2082-7 (online)
- ^ נזדעזע מצפונו של העולם לנוכח הטבח ביהודי אירופה, הארץ, 18 בדצמבר 1942
- ^ מיום ליום - והעזרה?, הארץ, 18 בדצמבר 1942
- ^ כל מדינות הברית מצהירות: כל האחראים על השמדת היהודים יבואו על ענשם, דבר, 18 בדצמבר 1942
- ^ הצהרת האומות המאוחדות נגד הרג יהודי אירופה נקראה אתמול בפארלאמנט הבריטי, הצופה, 18 בדצמבר 1942
- ^ מאיר ברלין, שאלה שאין לדחותה, הצופה, 18 בדצמבר 1942