הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של קלמיקיה
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | רפובליקה סובייטית אוטונומית סוציאליסטית | ||
| שפה נפוצה | רוסית, קלמיקית (אנ') | ||
| עיר בירה | אליסטה | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אסיה  | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| תאריכים |
22 באוקטובר 1935 29 ביולי 1958 | ||
| פירוק | |||
|
פירוק בשל שיתוף פעולה עם הנאצים שינוי מעמד לרפובליקה של רוסיה |
27 בדצמבר 1943 31 במרץ 1992 | ||
| ישות קודמת |
האובלסט האוטונומי קלמיקיה | ||
| ישות יורשת | קלמיקיה | ||
  | |||
הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של קלמיקיה (ברוסית: Калмыцкая Автономная Советская Социалистическая Республика, בקלמיקית (אנ'): Хальмг Автономн Советск Социалистическ Республик) הייתה רפובליקה סובייטית אוטונומית סוציאליסטית (אנ') של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית שהתקיימה בשתי תקופות זמן. המרכז האדמיניסטרטיבי שלה היה אליסטה.
כוכב לכת מינורי, 2287 Kalmykia, שהתגלה בשנת 1977 על ידי האסטרונום הסובייטי ניקולאי סטפנוביץ' צ'רניך (אנ'), נקרא על שם רפובליקת קלמיקיה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהפכה הרוסית והיווצרות המחוז האוטונומי של קלמיקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטרחן הייתה העיר הראשונה בקלמיקיה שנכבשה על ידי השלטון הסובייטי ב-25 בינואר 1918 במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה. "קונגרס הקלמיקים הראשון של הסובייטים נערך" באסטרחן מה-1 עד 3 ביולי 1918.[2] ב-1919, השליטה בקלמיקיה חזרה לידי הצבא הלבן, ולאחר מכן הוציא לנין כרוז "לעם הקלמיקי להילחם נגד השומרים הלבנים".[2] השליטה חזרה לבולשביקים ב-1920.
יצירתה של קלמיקיה כמחוז (אובלסט) אוטונומי נבעה מהקונגרס הראשון של הסובייטים הכל-קלמיקיים מה-2 עד 9 ביולי 1920 בצ'ילגיר (Чилгир). קלמיקיה הפכה רשמית למחוז אוטונומי בשם האובלסט האוטונומי קלמיקיה (אנ') ב-4 בנובמבר 1920 "בצו של הוועד הפועל המרכזי של כל רוסיה ומועצת הקומיסרים העממיים".[2] מה שהיה כרוך ביישוב מחדש של קלמיקים במחוז האוטונומי החדש שהוקם במטרה שהאוכלוסייה הילידית תשולב "ביחידה מנהלית אחת" מ-1922 עד 1925.
היווצרות הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית של קלמיקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ב-6 במאי 1927 קבעה מועצת הקומיסרים העממיים את העברת המרכז המנהלי של קלמיקיה מאסטרחן לאליסטה. ב-22 באוקטובר 1935 הפך המחוז האוטונומי של קלמיקיה לרפובליקה סובייטית סוציאליסטית אוטונומית (АССР). ב-1937 אימץ הסובייט העליון של רפובליקת קלמיקיה חוקה לרפובליקה ששיקפה את ניצחון היחסים הסוציאליסטיים. העם הקלמיקי אוחד לאומה סוציאליסטית".[2]
מלחמת העולם השנייה ופירוק הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלמיקים שהיגרו לאירופה יצרו קשרים עם אדולף היטלר, שהבטיח להם עצמאות אם יתמכו בפלישתו לרוסיה. קלמיקים אירופיים רבים גויסו לוורמאכט, ואלו שנשארו בקלמיקיה עם התקרבות הגרמנים הביעו בהם תמיכה גלויה ולאחר הפלישה הנאצית אף ערכו פשיטות על חוות חקלאיות, בזזו אותן ושיתפו פעולה עם הכוחות הכובשים. בדצמבר 1943 גירש הצבא הרוסי את הגרמנים מתחומי קלמיקיה וממשלת סטלין הוציאה ב-27 בדצמבר 1943 צו ענישה קולקטיבית לכל העם הקלמיקי וגירשה אותו לסיביר ולקזחסטן. הקלמיקים גורשו ברכבות משא ורבים מתו בדרך. אלו ששרדו את המסע נאלצו לסבול מתנאי מחיה קשים ומדעות קדומות של האוכלוסייה הקולטת אשר בעקבות שמועות על מעשים קשים שהתרחשו ברכבות ראתה אותם כקניבלים. בגלל הפחד מה"קניבלים" התרחש אף מקרה בו המגורשים הגיעו לכפר ואורחו בבית, אך באמצע הלילה הכפריים נעלו את הבית ושרפו אותו.
במקביל לגירוש של למעלה מ-93,000 קלמיקים (אנ') בוטלה רפובליקת קלמיקיה ושטחה חולק בין המחוזות אסטרחן, רוסטוב, סטלינגרד והחבל המנהלי סטברופול הסמוכים. השלטונות הסובייטיים שינו את שמות הערים והכפרים של הרפובליקה לשעבר.
בהיסטוריוגרפיה הרוסית נאסר שימוש בשם "קלמיקים", ותחתם נדרש לקרוא להם "אוירטים". כמו כן נאסר בצורה חד משמעית ללמוד היסטוריה קלמיקית, ומאמרים עליהם הוצאו מאנציקלופדיות ואפילו מספרי קריאה.
הקמת הרפובליקה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1956 זכו הקלמיקים לחנינה מהשלטון, בינואר 1957 הם הורשו לחזור וארצם הפכה שוב למחוז אוטונומי.
"הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של קלמיקיה" הוקמה מחדש כאשר שודרג מעמדו של מחוז קלמיקיה האוטונומי החדש, ב-29 ביולי 1958. ב-18 באוקטובר 1990, הכרזת הריבונות והשינוי של קלמיקיה לרפובליקה סוציאליסטית סובייטית על ידי הסובייט העליון של קלמיקיה התקבלה על ידי קונגרס צירי העם של רוסיה ב-24 במאי 1991. היא התקיימה עד 31 במרץ 1992, אז שונה מעמדה לרפובליקה בתוך הפדרציה הרוסית. ב-1994 התקבלה חוקה, שרואה בבסיסה את חוקת חאנת ג'ונגריה איקי צ'אג'ין ביצ'יק (Ики Цааджин Бичик).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Schmadel, Lutz D. (2003). Dictionary of Minor Planet Names (5th ed.). New York: Springer Verlag. p. 186. ISBN 3-540-00238-3.
- ^ 1 2 3 4 The Great Soviet Encyclopedia, 3rd Edition (1970-1979). The Gale Group. 2010.