השעון האסטרונומי בפראג

השעון האסטרונומי בפראג
Pražský orloj
מידע כללי
סוג שעון אסטרונומי, שעון אנלוגי עם חוגה של 24 שעות, מגדל פעמונים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת כיכר העיר הישנה, בית העירייה הישן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום העיר העתיקה של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ?–1410
תאריך פתיחה רשמי 1410 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר מיקולאש מקאדן, יאן שינדל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°05′13″N 14°25′15″E / 50.08699°N 14.4207°E / 50.08699; 14.4207
www.orloj600let.cz
(למפת פראג רגילה)
 
השעון האסטרונומי בפראג
השעון האסטרונומי בפראג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
השעון האסטרונומי בפראג

השעון האסטרונומי בפראג או האורלוגין של פראגצ'כית: Pražský orloj) הוא שעון אסטרונומי מימי הביניים, המוצב בכיכר סטורמסצקה שבפראג. השעון הותקן ב-9 באוקטובר 1410, והוא העתיק ביותר בעולם שעדיין פועל[1][2].

בתחילת ינואר 2008 הושבת השעון לכחצי שנה של ניקוי ושיפוץ[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנגנון המקורי של השעון הותקן על ידי השען מיקולאש מקאדן והפרופסור לאסטרונומיה יאן שינדל מאוניברסיטת קארל. ב-1490 הוסיף הרב-אומן האנו את לוח השנה והבובות.

ב-1886 השעון שופץ.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, נשרף בניין העירייה, השעון ניזוק ורק לאחריה - ב-1948 הוא שופץ ותוקן. כיום לצורך תפעולו הוא נעזר בכרונומטר.

מבנה השעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פני השעון ניצבים בחזית המערבית של בית העירייה הישן. מנגנון השעון מורכב מכמה חלקים עיקריים: חוגה המציגה את מצג השמש והירח בשמיים, תצוגת בובות בדמות שנים-עשר השליחים, שלד המסמל את המוות המכה על פעמון מדי שעה, תצוגת בובות נוספות, וכן לוח שנה המציג מדליונים של עונות השנה. צפייה במחוגי השעון מגלה גם את היום המדויק בחודש ובשנה. השעון מודד שלושה סוגי זמן: שעון מרכז אירופה, שעון צ'כיה ישן ושעון בבל. הזמן הבבלי המכונה גם זמן פלנטרי נמדד לפי המפגש בין זרוע השמש ובין מישור המילקה.

השעון מצלצל מדי שעה עגולה (מתשע בבוקר ועד תשע בערב), ומתחיל במופע: פעמונים מצלצלים והפסלים שסביב השעון מתחילים לזוז באקטים סמליים: היהירות האוחזת בידה מראה, רדיפת הבצע - בדמותו של קמצן עם שק מטבעות, שלד המסמל את המוות (מניד את ראשו מעלה מטה) ואויב הכנסייה, המיוצג על ידי כופר טורקי. לצידי השעון התחתון מופיעים: ההיסטוריון, המלאך, האסטרונום והפילוסוף. החלונות שמעל לשעון נפתחים ובובות המייצגות את שנים-עשר השליחים נעות במעגל. את מופע הבובות חותם תרנגול זהב מקרקר, המגרש את הרוחות שחדרו אליו בחסות חשכת הליל.

לפי אגדה שהייתה קיימת הרבה שנים וניתן לשמוע אותה עד היום, השעון נבנה על ידי יאן רוז' (Hanusch) ועוזרו יעקב צ'ך. לפי אותה אגדה מועצת העיר התפעלה מאוד מעבודתו של האמן, עד שציוותה לעוור אותו, על מנת שלא יבנה שעון נוסף בעיר אחרת. בנקמה על המעשה הוא זרק את עצמו על השעון ובמשך שנים רבות המנגנון לא עבד, עד שבנס הצליחו לתקן אותו. אגדה דומה מסופרת גם על שעונים אחרים, דוגמת השעון האסטרונומי בשטרסבורג. אגדה נוספת טוענת כי העיר תסבול אם השעון יוזנח ויחדל לפעול.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון ‏605 שנים מהתקנת השעון, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
  2. ^ Prague Astronomical Clock | Prague | Czech Republic | AFAR, www.afar.com, ‏2018-11-25
  3. ^ לילית וגנר, הזמן עצר מלכת בכיכר סטורמצסקה, מגזין מסלול, ידיעות אחרונות, 15/1/18
ערך זה הוא קצרמר בנושא צ'כיה ובנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.