לדלג לתוכן

השתנקות תחת לחץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השתנקות תחת לחץ (באנגלית: Choking under pressure)[1][2], היא תופעה פסיכולוגית בה ביצועי אדם הנתון תחת לחץ נמוכים מהמצופה ביחס לרמת המיומנות שלו. תופעה זו נוטה להתרחש בסביבה בה האדם נדרש לבצע בשיא יכולותיו, כאשר לרמת הביצועים יש השלכות משמעותיות על הזדמנויותיו והצלחתו העתידית.[3] השתנקות יכולה להופיע בהקשרים רבים. בספורט למשל, כדורסלן מקצועי עלול להחטיא את הסל הקובע במשחק חשוב ומתעמל קרקע באולימפיאדה עלול ליפול במהלך תרגיל הסיום. במסגרת אקדמית השתנקות עלולה להופיע עבור מועמד לרפואה שלמד רבות למבחן הפסיכומטרי ובזמן הבחינה לא מצליח לבטא את יכולותיו. גם בראיונות עבודה ובמבחני קבלה למגוון תפקידים כגון אודישן לתפקיד בסרט, הצגה או בתזמורת, השתנקות עלולה להתרחש.

הסברים לתופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לחשוב שתופעת ההשתנקות מתרחשת עקב לחץ הנגרם מהרצון של האדם לביצוע בשיא יכולותיו.[1][2][4] קיימות שתי קבוצות של תיאוריות שניסו להסביר מהו המנגנון העומד בבסיס ההשפעה של הלחץ לביצועי שיא על תופעה זו: "תיאוריות של הסחת הדעת" (Distraction theories) ו"תיאוריות של ניטור גלוי/התמקדות במיומנויות" (Skill-focus/Explicit monitoring).[5] הקשב הוא מרכיב מרכזי בשתי קבוצות התאוריות הללו.

תאוריות של הסחת הדעת[6][2]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "תיאוריות של הסחת הדעת" (Distraction theories), השתנקות במצבים המאופיינים בלחץ גבוה מתרחשת כיוון שהקשב הנדרש לביצוע המטלה מופנה למחשבות ולדאגות לא רלוונטיות. למעשה, הפניית הקשב למחשבות ודאגות הקשורות למצב ולתוצאותיו גוזלת מהקשב הנדרש לביצוע המטלה ובכך פוגמות בביצוע. תאוריות אלה זכו לתמיכה מחקרית במטלות העוסקות במצבי מבחן אקדמיים, כגון פתרון בעיות בכלל ובמתמטיקה[6].

הביסוס המחקרי של תאוריות אלה נשען על ההנחה שקשב הוא רכיב מרכזי בזיכרון עבודה[7] — מערכת זיכרון לטווח קצר האחראית לשמירה אקטיבית על כמות מוגבלת של מידע שרלוונטי לביצוע משימה, תוך עיכוב מידע לא רלוונטי. על פי תיאוריות הסחת דעת, כיוון שמצבי לחץ גבוה צורכים משאבי קשב ניכרים, משימות הנשענות במידה רבה על זיכרון עבודה, כמו בעיות קשות במתמטיקה, יושפעו בצורה השלילית ביותר תחת לחץ. ואכן, במחקרים שבחנו ביצועים במשימות של למידה אקדמית נמצאה תמיכה למרכזיות של זיכרון העבודה על הביצוע במטלות כאלה.[8][9][2]

תיאוריות של ניטור מודע/התמקדות במיומנויות[2][6]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "תיאוריות של ניטור מודע/התמקדות במיומנויות" (Skill-focus/Explicit monitoring) לחץ מגביר את המודעות העצמית לגבי הצורך לביצוע מיטבי. צורך זה גורם למבצע למקד את הקשב במימוש המיומנות הנדרשות על מנת להבטיח ביצוע אופטימלי. הסבה מודעת של הקשב לתהליך עצמו — התמקדות על איך לפעול צעד אחר צעד – נוטה לשבש תהליכים פרוצדורליים של ביצוע שבאופן טבעי מתרחשים באופן אוטומטי מחוץ למודעות[10]. לדוגמה, פרימה בלרינה שתפנה קשב רב מידי לכל הפעולות שעליה לעשות בעודה רוקדת את אגם הברבורים, תיכשל ברגליה. שחקן טניס שיתמקד בשאלה מה בדיוק לעשות בכל רגע נתון יכשל, זאת בניגוד לשחקן אשר זורם במשחק. תאוריות אלה הוצעו וזכו לתמיכה בדרך כלל במחקרים שעסקו במיומנויות פרוצדורליות (כמו בספורט)[10][6].

מיתון תופעת ההשתנקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנגנון המסביר את תופעת ההשתנקות נמצא כתלוי בסוג המטלה. במטלות אקדמיות "תאוריות של הסחת הדעת" נמצאו מתאימות יותר להסבר התופעה. בשונה מכך, כשמדובר במטלות הקשורות לביצוע מיומנויות אוטומטיות "תיאוריות של ניטור מודע/התמקדות במיומנויות" נמצאו מתאימות יותר. מכאן, מיתון תופעת ההשתנקות אף הוא תלוי בסוג המטלה.

ביצוע מטלות אקדמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמדובר בביצוע במטלות אקדמיות כגון במתמטיקה, הבנת הנקרא ופתרון בעיות בכלל, השתנקות במצבים המאופיינים בלחץ גבוה מתרחשת כיוון שהקשב הנדרש לביצוע המטלה מופנה למחשבות ולדאגות לא רלוונטיות[6]. אם כך, מיתון התופעה צריך להיעשות דרך "שחרור" הקשב מהמחשבות המדאיגות ו"החזרתו" לביצוע המטלה. מחקרים מצאו כי דבר זה מושג באמצעות טיפול בחרדה והובלת האדם לרגיעה, בדרכים שונות של התמודדות עם לחץ כגון טכניקות הרפיה.

הקצאה מכוונת של קשב לדאגות או למחשבות לא רלוונטיות בשלב מקדים, נמצאה כמקטינה את "הצורך" לעסוק בהן תוך בצוע המטלה.[11] התערבות בצורה של ניסוח בכתב של המחשבות המדאיגות בנוגע למבחן קשה במתמטיקה כשלב מקדים, השפיעה באורח חיובי על הביצוע בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא ניסחה את דאגותיה לפני בצוע המבחן.[12] חוקרים אחרים מצאו כי התערבות קוגניטיבית דרך הבניה מחדש של החרדה שיפרה ביצועים במטלות מתמטיות. ההבניה מחדש נעשתה כך שהדגישה את ההיבטים החיוביים של החרדה, כמו העובדה שהיא גורמת לעוררות, ועוררות משפרת בצועים.[13][14]

ביצוע מיומנויות אוטומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמדובר במטלות של רכישת מיומנות מחקרים מראים כי תהליך ההשתנקות אצל "טירונים" שונה מזה שאצל מומחים.[15][16] לכן מיתון התופעה תלוי ברמת המיומנות של האדם[17][16].

על פי תאוריות של רכישת מיומנויות ואוטומציה, תהליך הביצוע של מתחילים נעשה תוך שימוש פעיל בזיכרון העבודה ומתרחש באורח של צעד-אחר-צעד. בשונה מכך, הביצוע של מומחים מתרחש באורח יותר אוטומטי ונשלט על ידי תהליכים המתרחשים מחוץ לזיכרון העבודה.[2][18] לפיכך, עבור מומחים משאבי הקשב הפנויים בזמן הבצוע רבים יותר בהשוואה למתחילים.[17]

מטרת האימון בתהליך רכישת מיומנות כלשהי, היא להפוך את אותה לכמה שיותר אוטומטית ובכך לפנות משאבי קשב. במטלות שבהם מדובר במיומנויות מורכבות כמו נגינה ריקוד ספורט וכדומה הרבה מתהליך ההתמחות ורכישת המיומנות הוא ניסיון להפוך את הביצוע לכמה שיותר אוטומטי. שכן, הסבה מודעת של הקשב לתהליך עצמו (איך לפעול צעד-אחר-צעד) נוטה לשבש תהליכים פרוצדורליים של ביצוע שבאופן טבעי מתרחשים באופן אוטומטי מחוץ למודעות[10]. במילים אחרות, חשיבה מיותרת היא תופעה לא רצויה לבצוע מוטורי.

מכיוון שאצל אדם לא מיומן המיומנות לא הפכה לאוטומטית, על מנת לבצע, האדם נדרש להפנות את הקשב לתהליך עצמו באורח של צעד-אחר-צעד. עם זאת, החרדה והרגשות השליליים "מושכים" את הקשב הנדרש, לדאגות ולמחשבות לא רלוונטיות ובכך פוגמות בביצוע. על מנת למנוע את תופעות ההשתנקות יש להחזיר את האדם לפעול באורח של צעד-אחר-צעד.

אצל מומחים, כאמור, המיומנות היא אוטומטית ולכן לא צורכת משאבי קשב. החרדה גורמת למומחים לצאת מביצוע אוטומטי של המיומנות ולסגת לביצוע המאפיין "טירונים" — לבצע באורח של צעד-אחר-צעד.[15] התמקדות בשלבי הביצוע עלולה לפגוע שכן המבצע למעשה "מכשיל" עצמו עקב הפניית קשב רב מידי לתהליך הביצוע במקום "לזרום" עם הביצוע. לכן הדרך להקטין את תופעת ההשתנקות היא להחזיר את המומחה לאורח אוטומטי של ביצוע.[16][17] הדרך לעשות זאת היא לגרום לאדם למקד את הקשב לגירוי חיצוני למשל נקודה קבועה במרחב. מחקרים מצאו כי הפנית קשב לגירויים חיצוניים (במרחב) משפרת את הביצוע בהשוואה להפניית הקשב לגירויים פנימיים (בגוף עצמו).[19][20] למשל, במטלה של איזון הגוף על משטח, נמצא שנחקרים שמיקדו קשב רחוק מהגוף (למשל במשטח עצמו) בממוצע איזנו את עצמם זמן רב יותר מאשר נחקרים שמיקדו קשב בגוף עצמו (המיקום המדויק של הרגליים).[21]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Roy F. Baumeister, Choking under pressure: Self-consciousness and paradoxical effects of incentives on skillful performance., Journal of Personality and Social Psychology 46, 1984, עמ' 610–620 doi: 10.1037/0022-3514.46.3.610
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Sian L. Beilock, Thomas H. Carr, On the fragility of skilled performance: What governs choking under pressure?, Journal of Experimental Psychology: General 130, 2001, עמ' 701–725 doi: 10.1037/0096-3445.130.4.701
  3. ^ Sian L. Beilock, Rob Gray, Why Do Athletes Choke Under Pressure?, 1, Wiley, 2007-01-19, עמ' 425–444, ISBN 978-0-471-73811-4. (באנגלית)
  4. ^ Lew Hardy, Richard Mullen, Graham Jones, Knowledge and conscious control of motor actions under stress, British Journal of Psychology 87, 1996-11, עמ' 621–636 doi: 10.1111/j.2044-8295.1996.tb02612.x
  5. ^ Marci S. DeCaro, Robin D. Thomas, Neil B. Albert, Sian L. Beilock, Choking under pressure: Multiple routes to skill failure., Journal of Experimental Psychology: General 140, 2011, עמ' 390–406 doi: 10.1037/a0023466
  6. ^ 1 2 3 4 5 Brian P. Lewis, Darwyn E. Linder, Thinking about Choking? Attentional Processes and Paradoxical Performance, Personality and Social Psychology Bulletin 23, 1997-09, עמ' 937–944 doi: 10.1177/0146167297239003
  7. ^ Randall W. Engle, Working Memory Capacity as Executive Attention, Current Directions in Psychological Science 11, 2002-02, עמ' 19–23 doi: 10.1111/1467-8721.00160
  8. ^ Sian L. Beilock, Marci S. DeCaro, From poor performance to success under stress: Working memory, strategy selection, and mathematical problem solving under pressure., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 33, 2007, עמ' 983–998 doi: 10.1037/0278-7393.33.6.983
  9. ^ Arthur B. Markman, W. Todd Maddox, Darrell A. Worthy, Choking and Excelling Under Pressure, Psychological Science 17, 2006-11, עמ' 944–948 doi: 10.1111/j.1467-9280.2006.01809.x
  10. ^ 1 2 3 R. S. W. Masters, Knowledge, knerves and know-how: The role of explicit versus implicit knowledge in the breakdown of a complex motor skill under pressure, British Journal of Psychology 83, 1992-08, עמ' 343–358 doi: 10.1111/j.2044-8295.1992.tb02446.x
  11. ^ Daeun Park, Gerardo Ramirez, Sian L. Beilock, The role of expressive writing in math anxiety., Journal of Experimental Psychology: Applied 20, 2014, עמ' 103–111 doi: 10.1037/xap0000013
  12. ^ Gerardo Ramirez, Sian L. Beilock, Writing About Testing Worries Boosts Exam Performance in the Classroom, Science 331, 2011-01-14, עמ' 211–213 doi: 10.1126/science.1199427
  13. ^ Michael Johns, Michael Inzlicht, Toni Schmader, Stereotype threat and executive resource depletion: Examining the influence of emotion regulation., Journal of Experimental Psychology: General 137, 2008, עמ' 691–705 doi: 10.1037/a0013834
  14. ^ Jeremy P. Jamieson, Wendy Berry Mendes, Erin Blackstock, Toni Schmader, Turning the knots in your stomach into bows: Reappraising arousal improves performance on the GRE, Journal of Experimental Social Psychology 46, 2010-01-01, עמ' 208–212 doi: 10.1016/j.jesp.2009.08.015
  15. ^ 1 2 Sian L. Beilock, Thomas H. Carr, Clare MacMahon, Janet L. Starkes, When paying attention becomes counterproductive: Impact of divided versus skill-focused attention on novice and experienced performance of sensorimotor skills., Journal of Experimental Psychology: Applied 8, 2002, עמ' 6–16 doi: 10.1037/1076-898X.8.1.6
  16. ^ 1 2 3 Rob Gray, Attending to the Execution of a Complex Sensorimotor Skill: Expertise Differences, Choking, and Slumps., Journal of Experimental Psychology: Applied 10, 2004, עמ' 42–54 doi: 10.1037/1076-898X.10.1.42
  17. ^ 1 2 3 Beilock, S. L., et al, Haste does not always make waste: Expertise, direction of attention, and speed versus accuracy in performing sensorimotor skills, Psychonomic bulletin & review 11, 2004, עמ' 373-379
  18. ^ John R. Anderson, Problem solving and learning., American Psychologist 48, 1993-01, עמ' 35–44 doi: 10.1037/0003-066X.48.1.35
  19. ^ Gavin P. Lawrence, Vicky M. Gottwald, James Hardy, Michael A. Khan, Internal and External Focus of Attention in a Novice Form Sport, Research Quarterly for Exercise and Sport 82, 2011-09, עמ' 431–441 doi: 10.1080/02701367.2011.10599775
  20. ^ Ryan W. Kasper, James C. Elliott, Barry Giesbrecht, Multiple measures of visual attention predict novice motor skill performance when attention is focused externally, Human Movement Science 31, 2012-10-01, עמ' 1161–1174 doi: 10.1016/j.humov.2011.11.005
  21. ^ McNevin, N. H., et al., Increasing the distance of an external focus of attention enhances learning., Psychological research 67, 2003, עמ' 22-29
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=השתנקות_תחת_לחץ&oldid=39914458"