וולטר בייס

וולטר בייס
Walter Bayes

אין תמונה חופשית
לידה	31 במאי 1869 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	21 בינואר 1956 (בגיל 86) לונדון, הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן

וולטר ג'ון בייס (באנגלית: Walter John Bayes‏; 31 במאי 1869 – 21 בינואר 1956) היה צייר ומאייר אנגלי, שהיה חבר מייסד של קבוצת קמדן טאון וקבוצת לונדון, וגם מורה ומבקר אמנותי ידוע.

ביוגרפיה

ראשית חייו

בייס נולד בסנט פנקראס, לונדון, השני מבין ארבעה ילדים לאלפרד וולטר בייס, צייר ותחריטאי שהציג באופן קבוע באקדמיה המלכותית לאמנויות, ואמילי אן פילדן. אחותו של וולטר, ג'סי, הייתה מעצבת ואחיו הצעיר היה הפסל גילברט בייס. וולטר בייס למד בבית הספר בוולדון ולאחר מכן ביוניברסיטי קולג' לפני שהחל לעבוד במשרד עורכי דין. הוא לא נהנה מהעבודה ובשנת 1886 החל להשתתף בשיעורי ערב בפינסבורי לפני שלמד במשרה מלאה בבית הספר לאמנות וסטמינסטר. בשנת 1894 בילה פרק זמן קצר בלימודים באקדמיה ז'וליאן בפריז.

קריירה

בשנות ה-90 של המאה ה-19 החלה בייס ללמד במספר מכונים ובתי ספר לאמנות בלונדון. הוא גם התחיל לכתוב על תאוריית אמנות וביקורת קבועה ב- Outlook, Saturday Review ו- Weekend Review. הוא המשיך לצייר, בעיקר נופים בצבעי שמן ובצבעי מים אך גם פיתח עניין בתפאורות תיאטרון.

הוא הציג במועדון לאמנות האנגלית החדשה בשנת 1892, ובתחילת המאה ה-20 הציג ציור נוף באקדמיה המלכותית.

העבודה הראשונה של בייס שנרכשה על ידי גלריה בריטית גדולה הייתה Top o' Tide שגלריית ווקר לאמנות רכשה בשנת 1900. בשנת 1901 הוא צייר סצינות להפקת תיאטרון של הנריק איבסן "ג'ון גבריאל בורקמן", ובשנת 1911 הציג גם תלבושות וגם עיצובי במה. בשנת 1906 הפך בייס למבקר האמנות של "אתינאום" במקום רוג'ר פריי.

בשנת 1908 בייס היה אחד משמונים האמנים הראשונים שהצטרפו לאגודת ברית האמנים (AAA) שהקים פרנק רוטר. בתערוכה הראשונה של אגודת ברית האמנים נפגש בייס עם וולטר סיקרט, שהזמין אותו להשתתף בפגישות השבועיות הקבועות של קבוצת רחוב פיצרוי. כאשר הוקמה קבוצת קמדן טאון בשנת 1911, וולטר בייס היה אחד מהמייסדים שלה. בייס הציג עבודות בכל שלוש התערוכות של קבוצת קמדן טאון ובשנת 1913 הפך לחבר מייסד בקבוצת לונדון. הוא גם הציג בתערוכה הפרנקו-בריטית בשנת 1908. בשנות העשרים של המאה העשרים נושא מתמיד של עבודתו של בייס היה רישומי שמן ישירים של אשתו ובניו.

מלחמת העולם הראשונה

וולטר בייס, ברכבת התחתית בזמן הפצצת לונדון, 1918

במהלך מלחמת העולם הראשונה המשיך בייס ללמד בבית הספר לאמנויות ומלאכות קמברוול, שהיה קרוב לתחנת הרכבת התחתית "אלפנט אנד קאסל" בלונדון. זהו האתר של אחת היצירות הידועות ביותר של בייס, "תחנת התחתית במהלך התקפה אווירית בלונדון" (1918). קנה המידה של הציור והקומפוזיציה משקפים את עבודתו של בייס לפני המלחמה כמעצב תפאורות תיאטרון, שיוצרים רושם שהצופה נוסע ברכבת עובר בתחנה ורואה את האנשים על הרציף. התמונה הוצגה בתערוכת האקדמיה המלכותית בשנת 1918 ונרכשה על ידי מוזיאון המלחמה הקיסרי, ששאל את בייס אם יעשה עבודה נוספת עבורם.

בייס בילה זמן מה בדבון בשנת 1918 בהכנות למה שהפך לציור על "ניצולי ספינה". ציור זה היה מיועד לוועדת הזיכרון הבריטית בהיכל הזיכרון הלאומי. כאשר בוטל פרויקט הציור הוענק למוזיאון המלחמה הקיסרי אך נשרף בשריפה בשנת 1977.

קריירה מאוחרת

בשנת 1918 מונה בייס למנהל בית הספר לאמנות בווסטמינסטר, תפקיד אותו מילא עד 1934. בין השנים 1927–1939 בייס היה מרצה לפרספקטיבה בבתי הספר המלכותיים של האקדמיה וכשעזב את ווסטמינסטר בשנת 1934, המשיך ללמד כמרצה אורח באוניברסיטת רדינג עד שנת 1937.

בתחילת מלחמת העולם השנייה בייס הגיש הצעה לוועדה המייעצת של אמני המלחמה אך היא נדחתה. אולם במאי 1942 הציעו לבייס משימה להפיק ציור שמן גדול בנושא הפשיטות האוויריות שהביאו לפגיעה בחלקים מארמון בקינגהאם בשנת 1940 וב־1941. הציור שהתקבל, "טייסי האויב שהופלו בניסיון להפציץ את ארמון בקינגהאם", הוביל להזמנות נוספות בזמן המלחמה.

במהלך המלחמה בייס תרם תרומה ראשונה לתוכנית התיעוד של בריטניה, והעלה תצוגות רבות של שהתרכזו לעיתים בפעילויות פנאי ובאנשים שאוכלים ושותים. הוא ייצר לפרויקט 29 צבעי מים מלונדון, 23 מאסקס ו 20 אזורים אחרים, כולל שבעה ציורים של אוקספורד .

בשנת 1944 בייס הפך למנהל ציור בבית הספר לאומנויות בלנקסטר, ולבסוף פרש בשנת 1949, בהיותו בן שמונים.

גלריה

• 
  ניצולי ספינה שהוטבעה
• 
• 
  בית ספר לשריון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וולטר בייס בוויקישיתוף