שנות ה-90 של המאה ה-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאות:
המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20
עשורים:
1870–1879 - 1880–1889 - 1890–1899 - 1900–1909 - 1910–1919
שנים:
<<< - 1890 - 1891 - 1892 - 1893 - 1894 - 1895 - 1896 - 1897 - 1898 - 1899 - >>>

שנות התשעים של המאה התשע עשרה היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1890 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1899.

עשור זה כונה בידי מרק טווין "עידן הזהב", כינוי אירוני שבא להזכיר את המשברים הפיננסיים החמורים ב-1893 (אנ') וב-1896 (אנ'). העשור כונה גם "העשור הסגלגל" (The Mauve Decade) בשל נוכחותו החזקה של הצבע הסגלגל (אנ') באופנה בעשור זה.

האדם האחרון שחי והוכר רשמית כמי שנולד בעשור זה, הייתה אמה מורנו שנולדה ב-29 בנובמבר 1899 בממלכת איטליה ונפטרה ב-15 באפריל 2017 בגיל 117.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים משמעותיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתערות "הפרשים הקשוחים"(אנ') של תיאודור רוזוולט במהלך קרב גבעת סן חואן, הקרב המפורסם ביותר של מלחמת ארצות הברית-ספרד

סכסוכים לאומיים ואזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים פוליטיים משמעותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת דרייפוס (1895)
  • הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1892 - הסתיימו בניצחונו של גרובר קליבלנד שהיה לנשיא היחיד בתולדות ארצות הברית שנבחר לשתי קדנציות לא-רצופות
  • פרשת דרייפוס - בשנת 1895 הואשם קצין יהודי צרפתי בדרגת קפטן (סרן), אלפרד דרייפוס, בריגול לטובת גרמניה. העיתון שפרסם זאת לראשונה היה עיתונו של האנטישמי אדוארד דרימון "הדיבור החופשי". דרייפוס נשפט ונמצא אשם בבגידה במולדת. הוא נדון להגליה לכלא בשם "אי השדים" לכל חייו ולשלילת דרגותיו בטקס פומבי משפיל. רק ב-1906, דרייפוס ערער ונערכה חקירה חדשה, ובית המשפט זיכהו לחלוטין, שמו טוהר והוא הוחזר לצבא בדרגותיו.
  • הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1896 - אחד ממסעות הבחירות לנשיאות הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שבסופו נבחר ויליאם מקינלי לנשיאה ה-25 של ארצות הברית

קולוניאליזם ואימפריאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטלוג הכלבו של סירס - רשת חנויות הכלבו סירס (אנ') מתחילה להפיץ בהיקף רחב קטלוגים עבים ומלאים במגוון רחב של סחורות. ההפצה משמעותית במיוחד בקרב מי שגרים באזורים מרוחקים והיו מוגבלים עד עתה להיצע מוגבל של סחורות שיכלו להשיג. הקטלוג של סירס משנה את הרגלי הצריכה של קהלים רבים, בעזרת מודל חדשני לתקופתו של שליחת ההזמנות והכסף בדואר, וקבלת הסחורה בדואר בהתאם[3][4].
  • חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: פיליפס (1891), חברת קוקה-קולה (1892), החברה הבינלאומית לקרונות שינה וקווי אקספרס אירופיים (1883, מקימת אוריינט אקספרס), רנו (1899)

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאסר א-דין שאה קאג'אר

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 15 ביוני 1896 – 20,000 הרוגים בצונמי שפוקד את חופי צפון יפן

אסונות מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבע ואיכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1895: ספר שמפרסם יוג'ין וורמינג בנושא האקולוגיה מופץ בארצות הברית ובאנגליה, והוא אחד הגורמים לכך שמדינות אלו החלו להקצות משאבים לחקר תחום האקולוגיה. לצד מאמרים נוספים שיצאו בנושא בעשור זה, ניתן לומר שזהו העשור בו החל חקר האקולוגיה המודרני[5].

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891)

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים משמעותיים בתנועה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צירים בקונגרס הציוני הראשון שנערך בשנת 1897 בעיר בזל בשווייץ.
  • 1 באפריל 1890 – נטבע המונח "ציונות" על ידי הוגה הדעות הציוני נתן בירנבוים.
  • 14 בפברואר 1896 – בנימין זאב הרצל מפרסם את ספרו "מדינת היהודים" בו הרצל מציג את החזון שלו למדינה יהודית יצרנית. חשיבותו של הספר נובעת מכך שהוא הציג לראשונה תוכנית פעולה למדינה יהודית. מדינה שבימים ההם נחשבה לחלום רחוק בלבד בקרב יהודים. בכך, הרצל מביא לדיון את מושג הריבונות היהודית, ומשכלל את הרעיון הציוני. ספר זה נחשב לספר היסוד של הציונות המדינית.
  • 29 באוגוסט 1897 – נפתח הקונגרס הציוני הראשון בבזל שבשווייץ אשר אורגן ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל. הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו של הרצל בעקבות פרסום ספרו מדינת היהודים ועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להשמת הרעיון הציוני. הקונגרס נועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו של הרצל ותהווה בסיס להרחבת התנועה הציונית, מחובבי ציון לעבר תנועה ציונית-מדינית מאורגנת. לקונגרס הראשון הייתה חשיבות רבה בעשיית תעמולה לתנועה הציונית החדשה בקרב יהודי העולם ובהקמת מוסדות התנועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-90 של המאה ה-19 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]