ויליאם בקווית' מקינס
 | |
| לידה |
18 במאי 1889 סנט קילדה, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1939 (בגיל 50) מלבורן, אוסטרליה |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של הגלריה הלאומית של ויקטוריה |
| הושפע על ידי |
פרדריק מק'קבין |
| פרסים והוקרה |
פרס ארצ'יבולד (1921) פרס ארצ'יבולד (1923) פרס ארצ'יבולד (1926) פרס ארצ'יבולד (1930) פרס ארצ'יבולד (1924) פרס ארצ'יבולד (1922) פרס ארצ'יבולד (1936) פרס ויין |
| בן או בת זוג |
Violet McInnes |
  | |
ויליאם בקווית' מקינס (באנגלית: William Beckwith McInnes; 8 במאי 1889 – 9 בנובמבר 1939) היה צייר פורטרטים אוסטרלי, חתן פרס ארצ'יבלד שבע פעמים על ציוריו בסגנון המסורתי. הוא היה מדריך ומנהל בגלריה הלאומית של מדינת ויקטוריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקינס נולד בסנט קילדה, פרבר של מלבורן, למלקולם מקינס ולאשתו אליס אגנס, לבית בקווית'. למרות חוסר המסורת האמנותית המשפחתית, הוא היה מעוניין לצייר מהתקופה בה יכול היה להחזיק עיפרון. בשנת 1903, בגיל 14, הוא נרשם לבית הספר לציור של הגלריה הלאומית של ויקטוריה בהנהגתו של פרדריק מק'קבין. מאוחר יותר הוא עבר לבית הספר לציור בהנהלת לינדזי ברנרד הול.
מקינס זכה בפרסים הראשונים שלו על ציור דמות וראש מהחיים, וחלק את הפרס לציור נוף בשנת 1908. זמן קצר לאחר מכן, מקינס ערך תערוכה של ציוריו בגלריה אתנואום במלבורן בשיתוף עם פ.ר. קרוזייר, שבעקבותיה נסע בשנת 1911 למסע לאירופה, שם יצר הרבה ציורי נוף והתוודע ליצירות המופת של רמברנדט, דייגו ולאסקס ואחרים.
מקינס היה מיוצג בלונדון בתערוכה של המכון המלכותי לציירים בשמנים בשנת 1913.[1]
הוא חזר למלבורן באותה שנה, שם נערכה תערוכת יחיד שלו בגלריה אתנאום וכמעט הכל נמכר. בשנת 1916 הוא שימש כממלא מקום של פרדריק מק'קובין, בבית הספר לציור בגלריה הלאומית של ויקטוריה, במהלך חופשת ההיעדרות של מק'קבין במשך שישה חודשים. מקינס מונה זמנית לתפקיד בשנת 1918 לאחר מותו של מק'קבין, ובשנת 1920 מונה לצמיתות.
בשנת 1921 הוא זכה בפרסי ארצ'באלד הראשונים על דיוקנאות. הוא המשיך לזכות בפרס עוד שבע פעמים.[2]
מקינס ביקר באירופה בשנת 1925 והוא היה מבוקש מאוד כצייר פורטרטים. במשך שנים רבות הוא לא הצליח לפנות זמן לעבודות ציורי נוף. בשנת 1927 הוזמן על ידי הממשלה הפדרלית לתאר את פתיחת הפרלמנט הראשון בקנברה על ידי הדוכס מיורק.[2] בשנת 1928 הציג עם האקדמיה המלכותית, ובשנת 1933 ביקר שוב באנגליה כדי לצייר את הדוכס מיורק (לימים המלך ג'ורג' השישי).
בשנה שלאחר מכן, כאשר ברנרד הול עזב לאנגליה כיועץ, מונה מקינס לתפקיד מנהל הגלריה הלאומית של ויקטוריה, ובמותו של הול מונה לראש בית הספר לציור.
יצירות האמנות של מקינס מוצגות בגלריה לאמנות של דרום אוסטרליה ובגלריה לאמנות של NSW. בנוסף, מקינס צייר מגוון אנשים חשובים בהיסטוריה האוסטרלית, כולל פקידים ומשפחות אצולה.
מקינס סבל מבעיות לב כל חייו. ב־30 בנובמבר 1937, בסביבות חצות, המכונית בה נסע פגעה והרגה הולך רגל. בחקירה הובאו ראיות לכך שהתרופה ""לומינל" שנטל, יכולה הייתה להשפיע על נהיגתו ואחראית לאיבוד זכרונו.[3] הוא לא הורשע בעבירה כלשהי. עם זאת, בריאותו הכללית נפגעה וביולי 1939 התפטר מתפקידו כמנהל בית הספר לאמנות בגלריה הלאומית.
הוא נפטר ב־9 בנובמבר 1939.
היה נשוי לוויולט מוריאל מוסגרב, ציירת פרחים מוכשרת, ונולדו להם ארבעה בנים ושתי בנות.
גלריה - דיוקנאותיו שזכו בפרסי ארצ'יבלד[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
1921 -
1922 -
1923 -
1924 -
1926 -
1930 -
1936
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Royal Institute Of Oil Painters". The Times: 10. 3 October 1913 – via The Times Digital Archive.
- ^ 1 2 Richard Haese, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ "Open Verdict". Newcastle Morning Herald and Miners' Advocate (19, 090). New South Wales, Australia. 18 December 1937. p. 11. Retrieved 5 December 2019 – via National Library of Australia.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ויליאם בקווית' מקינס".