וילם ויסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילם ויסינג
Willem Wissing
לידה 1656
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 1687 (בגיל 31 בערך)
סטמפורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Portrait of William III, Prince of Orange, Stadtholder, after 1689 King of England, Portrait of William III (1650-1702), Prince of Orange עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילם ויסינגהולנדית: Willem Wissing‏; 165610 בספטמבר 1687) היה אמן פורטרטים הולנדי, שעבד באנגליה.[1]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד באמסטרדם או בהאג, ולמד בהאג. בשנת 1676 עבר לאנגליה, שם למד עם פיטר לילי וסייע לו.

לאחר מותו של לילי בשנת 1680, התגלה ויסינג כתלמידו החשוב ביותר. גודפרי נלר היה אמן הדיוקנאות היחיד באנגליה שהתחרה בויסינג. המצוירים המלכותיים של ויסינג כללו את צ'ארלס השני, מלך אנגליה, קתרין מברגנזה, ג'ורג' מדנמרק וג'יימס סקוט, הדוכס הראשון ממונמאות'.[2]

בשנת 1685 שלח ג'יימס השני, מלך אנגליה, את ויסינג להולנד לצייר דיוקנאות של חתנו ההולנדי ובתו, מי שבעתיד היה ויליאם השלישי, מלך אנגליה ואשתו מרי השנייה. ציור הדיוקנאות שלהם נעשה מספר פעמים ולעיתים קרובות. גרסאות מוצגות באולם הגדול של בניין הרן בקולג' ויליאם ומרי בוויליאמסבורג, וירג'יניה.

ויסינג נפטר בשנת 1687 בשיא תהילתו כצייר פורטרטים, בביתו של ג'ון ססיל, הרוזן החמישי של אקסטר ליד סטמפורד בלינקולנשייר. היו שחשדו שהוא הורעל מרוב קנאה בהצלחתו. הוא נקבר בכנסיית סנט מרטין, סטמפורד, לינקולנשייר.

עמיתו ההולנדי יאן ואן דר וארט עבד בבית המלאכה שלו והוסיף את הווילונות והנופים בפורטרטים שצייר ויסינג. לאחר מותו של ויסינג, המשיך ואן דר וארט לעבוד בסדנתו של ויסינג.

רבים מדיוקנאותיו המפורסמים של ויסינג ודיוקנו העצמי הופצו בהדפסים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילם ויסינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wissing, Willem [William (1656–1687), portrait painter], Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
  2. ^ C. K. Adams, English Art, 1625–1714. By Margaret Whinney and Oliver Millar. 9½×6. Pp. xxiv + 391 + pls. 96. The Oxford History of English Art, vol. 8. Oxford: at the Clarendon Press, 1957. 50s., The Antiquaries Journal 38, 1958-04, עמ' 125–125 doi: 10.1017/s0003581500082949