לדלג לתוכן

ויקטור דורוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור דורוי
Victor Duruy
לידה 11 בספטמבר 1811
פריז, הקיסרות הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בנובמבר 1894 (בגיל 83)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ולינב-סן-ג'ורג' עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
  • פרס ז'אן ריינו (1889)
  • מפקד בלגיון הכבוד (19 באוגוסט 1864)
  • קצין בלגיון הכבוד (12 באוגוסט 1863)
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד (4 באוגוסט 1867)
  • אביר בלגיון הכבוד (1849)
  • צלב גדול של לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויקטור ז'אן דורויצרפתית: Victor Duruy; ‏10 בספטמבר 181125 בנובמבר 1894) היה היסטוריון ומדינאי צרפתי. בתפקידו כשר החינוך של צרפת הוביל ארגון מחדש של ההשכלה הגבוהה במדינה. כן שיפר את מצב החינוך היסודי במדינה אך נכשל במאמציו להפוך את החינוך היסודי לחובה לכל ובמימון ממשלתי מלא.

נולד בפריז לאב פועל. השלים באופן מבריק את לימודיו באקול נורמל סופרייר כתלמידו של ז'ול מישלה. עם סיום לימודיו לקח אותו מישלה כמזכיר במסעותיו ברחבי צרפת וב-1836 החליף את מורו באקול נורמל סופרייר, כשהוא בן 24 בלבד.

זמן לאחר מינויו נאלץ לפרוש מהוראה בשל בריאותו הלקויה, לפרנסתו נאלץ ליצור סדרה של ספרי לימוד והם הביאו לפרסומו. הוא החזיק במשרת חינוך בתיכון אנרי הרביעי (אנ') במשך כעשרים וחמש שנים והתפרסם כהיסטוריון כשהוציא לאור את הסדרה "Histoire des Romains et des peuples soumis à leur domination" בשני כרכים. בעקבות פרסומו נקרא לסייע לנפוליאון השלישי ביצירת הביוגרפיה שלו לחיי יוליוס קיסר. בהמשך התמנה כשר החינוך של צרפת.

אחרי תום כהונתו במשרד החינוך נבחר כסנאטור. אחרי נפילת הקיסרות הצרפתית השנייה לא שימש עוד דורוי בתפקידים פוליטיים, אך ב-1876 התמודד, ללא הצלחה, בבחירות לסנאט.

הוא המשיך בפעילות אקדמית וב-1886 נבחר כחבר החברה הפילוסופית האמריקאית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור דורוי בוויקישיתוף