ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:חכם (סנהדרין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חכם, הוא נושא משרה בסנהדרין, והשלישי בהיררכיה של הסנהדרין. החכם המפורסם ביותר היה רבי מאיר.

תפקידו של החכם הוא מעין סגן לאב בית הדין, ועל הנושא במשרה נדרש להיות תלמיד חכם גדול ובקי בהלכה. מהותה של המשרה מוצגת כ”חכם הוא הגדול שבחכמים שנושאים ונותנין עמו בהלכה, ויודע טעמי תורה, ויושב לשמאלו של נשיא”[1].

כבוד החכם[עריכת קוד מקור]

בהלכות כבוד תלמידי החכמים, נקבעו מספר הלכות על כבוד החכם, במקביל להלכות על כבוד אב בית הדין והנשיא: כאשר החכם נכנס לבית המדרש ”אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו”[2], וכאשר הוא חולף ברחוב ”חכם עובר - עומד מלפניו ד' אמות, וכיון שעבר ד' אמות יושב”[3].

רבי מאיר שימש כחכם.


חכם בזמן שהיו בבבל ראשי גולה, היו ממנים אחד להיות חכם שלו (סדר עולם זוטא). בזמן הגאונים היה החכם למטה מהתואר רב או גאון (הקדמת המאירי לאבות). בזמננו חכם הוא הנקרא רב. וכתבו הפוסקים שאף על פי שבזמן הזה מקבלים בקהלות ראשי ישיבות ואב בית דין, אין להם אלא דין חכם, וכדי שלא לחלק בין חכם לחכם, השוו מידותיהם שלא נקרא חכם אלא תופס ישיבה ואב בית דין[4].


רמב"ם תלמוד תורה פרק ו הלכה ו. יורה דעה סימן רמד סעיף טו.

בית מרדכי חלק א סימן מז ושם סימן פב

יביע אומר חלק ד יורה דעה סימן יח יחוה דעת חלק ו הקדמה וקונטרס יביע אומר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רבי יעקב אבן-חביב, עין יעקב <מהדורה חדשה> - ז נזיקין ג, קדשים, טהרות, עמ' קצד ברש"י, ירושלים תשס"ח, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ תלמוד בבלי/הוריות/יג/ב.
  3. ^ תלמוד בבלי/קידושין/לג/ב.
  4. ^ אנציקלופדיה תלמודית כרך טו