ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/פיזיוויקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Oo21.png

רקע[עריכת קוד מקור]

בשנים האחרונות הפכה הוויקיפדיה העברית למקום הראשון שאליו פונים תלמידי תיכון בחיפוש אחר מידע בנושאי מדע (הדבר נכון, במידה קצת פחותה גם עבור סטודנטים ומדענים, אם כי שם הפנייה נעשית לרוב קודם לוויקיפדיה האנגלית). משום כך, לשם פיתוח החינוך המדעי בישראל יש חשיבות רבה לעושר הכמותי והאיכותי של הערכים בנושאי מדע בוויקיפדיה. צריך לציין שכרגע כמות הערכים, וחשוב מכך כמות הכותבים הפעילים בנושאי מדע בוויקיפדיה העברית הוא קטן, במיוחד בהשוואה לתחומי ידע אחרים כמו היסטוריה ותרבות. אחת הדרכים להרחבת מלאי ואיכות הערכים בוויקיפדיה היא בהידוק הקשרים בין האקדמיה והתעשיה לבין הוויקיפדיה. מספר מיזמים פעילים בתחום זה, ותחרות הפיזיוויקי היא אחת מהם.

המטרה הראשית של תחרות הפיזיוויקי היא למשוך קהל כותבים איכותי, בעל רקע מדעי, לשורות הוויקיפדיה. הדבר נעשה באמצעות הכרזה על תחרות לכתיבת ערכים נושאי פרסים כספיים. מטרתה המשנית של התחרות היא להוות מעין 'מתקפת איכות', ולכן בשנתה הראשונה התחרות צומצמה לתחום מדעי צר, וכל הערכים שנכתבו במסגרתה נבדקו באופן מדעי על ידי סטודנטים ומרצים מהפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע. לאור הצלחת התחרות בשנתה הראשונה, הוחלט להמשיך את התחרות גם בשנים אחרות, אם כי בשינוי מתכונת - תוך יישום הלקחים שעלו מהתחרות בשנתה הראשונה.

התחרות הראשונה[עריכת קוד מקור]

תחרות פיזיוויקי הראשונה נהגתה על ידי מוטי פרידמן, סטודנט לפיזיקה ממכון ויצמן למדע, ועזר לו בארגון יוני טוקר, אף הוא סטודנט לפיזיקה ממכון ויצמן למדע. התחרות זכתה לתמיכה כספית וארגונית מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בראשותו של פרופסור גרגורי פלקוביץ, מצמ"ד (היחידה לפעולות נוער של מכון ויצמן למדע) בראשותו של ד"ר צבי פאלתיאל, וכן לסיוע של עמותת ויקימדיה בעזרתו של שי יקיר. יש לציין שכל הגופים והאנשים שאליהם נעשתה פנייה לעזרה התגייסו לתמיכה בהתלהבות, באופן פעיל ונדיב. פורמט התחרות נעשה בהשראת תחרות מקצרמר למובחר וכן בהשראת 'מתקפות האיכות. הוחלט שהתחרות בשנתה הראשונה תהיה בנושא 'אופטיקה ופיזיקה אטומית' (רק ערכים בנושאים אלו הורשו להשתתף בתחרות). כן נקבעו פרסים כספיים לזוכים: פרס ראשון 2500 ש"ח, פרס שני 1500 ש"ח, ופרס שלישי 1000 ש"ח (שניתנו על ידי המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע).

התחרות הוכרזה ב-17 למאי 2009, והמועד הסופי להגשת ערכים לתחרות נקבע ל-1 בספטמבר 2009. לתחרות נרשמו 51 כותבים (ברובם משתמשים חדשים בוויקיפדיה) ורשמו לתחרות 60 ערכים. מתוכם בסופו של דבר הוגשו 21 ערכים לתחרות אשר רובם המכריע (למעט שני כותבים ותיקים) נכתבו על ידי משתמשים חדשים. כל אחד מהערכים נבדק מדעית על ידי סטודנט או מרצה מהפקולטה לפיזיקה של מכון ויצמן למדע ודוחות על הערכים נמסרו לשופטים הראשיים של התחרות, הויקפדים תומר א. ויוסאריאן, וכן ד"ר מאיר ברק ופרופסור ניר דוידסון ממכון ויצמן למדע. ב-29 לספטמבר נערך כנס הסיום של התחרות במכון ויצמן למדע.

אחת המטרות של התחרות בשנתה הראשונה היתה להיות מעין 'פיילוט' - על מנת להחליט האם התחרות היא פעילות מוצלחת ואיך יש לקיים אותה בשנים הבאות. לאחר הכנס נערך דיון על סיכום התחרות ועל המשך דרכה. אחת הנקודות החשובות שהועלו בדיון היא שבשנתה הראשונה נהלי התחרות נקבעו למעשה בהחלטות חד צדדיות של מארגני התחרות, ובשנים הבאות יש לבנות את התחרות כמיזם שפעילים בו חברים רבים מהקהילה ולקבל את ההחלטות בנושאי התחרות באופן שיתופי ברוח הויקיפדיה. זהו מטרתו של דף זה.

התחרות השנייה[עריכת קוד מקור]

בנובמבר 2013 הוחלט על חידוש התחרות, בחסות עמותת ויקימדיה, ובחסות המחלקות לפיזיקה ולהנדסה באוניברסיטת בר אילן, המכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים ובחסות הרשות למחקר בבר-אילן.

התחרות החלה ב- 1/2/2014. לתחרות נרשמו כ-60 משתתפים. בסיום התחרות נכתבו 35 ערכים ראשיים, הוכחלו 46 ערכים נוספים, ובמסגרת תחרות המשנה של הערך הביוגרפי נכתבו 6 ערכים על אישים. בסיום התחרות נבדקו הערכים הראשיים על ידי חוקרים מהתחום. דוחות אלו ניתנו לשופטים הראשיים, משתמש:Shim'on ומשתמש:Setreset אשר קבעו את ששת הערכים שעלו לגמר ונתנו המלצות על סדר הזוכים. המלצות אלו שימשו את פרופסור יובל גרעיני, ופרופסור אבי פאר אשר קבעו את סדר הזוכים בתחרות.

ב- 7/4/2014 התקיים כנס הסיום של התחרות, בנוכחות מנכ"לית ויקימדיה ישראל, ראש המחלקה לפיזיקה וראש הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן. בכנס ניתנה הרצאה פופולרית בפיזיקה על ידי פרופסור מוטי שגב מהטכניון, חתן פרס ישראל בפיזיקה לשנת 2014, והוכרזו הזוכים: מקום ראשון חור שחור אקוסטי, מקום שני פלזמה (מצב צבירה) ומקום שלישי מרחב זמן. כן ניתנו ציונים לשבח והוכרזו הזוכים בתחרות התצלום, האיור והערך הביבליוגרפי הטוב ביותר. בסיום הכנס נערך דיון על המשך דרכה של התחרות.