ולטר אינגליס אנדרסון
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1903 ניו אורלינס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בנובמבר 1965 (בגיל 62) ניו אורלינס, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
ולטר אינגליס אנדרסון (באנגלית: Walter Inglis Anderson; 29 בספטמבר 1903 - 30 בנובמבר 1965) היה צייר וסופר אמריקאי.[1]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרסון נולד בניו אורלינס לג'ורג' וולטר אנדרסון, מתווך תבואה, ולאנט מקונל אנדרסון, בת משפחה בולטת בניו אורלינס שלמדה אמנות בניוקומב קולג'. הוא היה השני מבין שלושה אחים, הבכור היה פיטר אנדרסון וג'יימס מקונל "מק" אנדרסון הצעיר ביותר. [2]
כילד, אנדרסון למד בבית הספר סנט ג'ון במנילוס, ניו יורק עד שלימודו הופסק בגיל 14 על ידי מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן עבר לבית הספר להכשרה בניו אורלינס, לואיזיאנה. [3]
בשנת 1922 הוא נרשם לבית הספר לאמנות יפה ואמנות שימושית בניו יורק [4] לאחר שנה, הוא זכה במלגה ללימודים באקדמיה לאמנויות של פנסילבניה .[5] כאן (1924–1928) הוא למד אצל מודרניסטים איקונוקלסטיים כמו הנרי מקארטר,יו הנרי ברקנרידג' וארתור קרלס, וזכה בפרס פקארד על ציור החיות שלו ובמלגת מסע שאפשרה לו לבלות קיץ בצרפת. בהיותו בצרפת, אנדרסון התרשם במיוחד מציורי מערות, שהשפיעו באופן ניכר על סגנון הרישום שלו. [6]
אושן ספרינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הבכור של אנדרסון, פיטר, פתח את מפעל החרסינה של Shearwater באושן ספרינגס, מיסיסיפי ב-1928, על מגרש של 24 דונם של רכוש שהוריו רכשו ב-1918. [7]
אנדרסון עבר לאושן ספרינגס לאחר שנותיו באקדמיה לאמנויות של פנסילבניה ועבד כמעצב בעסק המשפחתי, Shearwater Pottery. בשנים 29–1928 הוא עיצב את יצירות הקרמיקה המוקדמות ביותר שלו: מעמדי ספרים בצורת שקנאים וסרטנים, מעמדי מנורות, "סוס ורוכבו" ואינספור צלחות ואגרטלים. עבודתו כמעצב ב-Sherwater Pottery מ-1928 ועד מותו, כללה עיצובים בחומרים שונים, כולל רהיטים.
בין הפרויקטים המוקדמים שלו, שהושק עם אחיו הצעיר ג'יימס ("מק"), היה "Shearwater Pottery Annex" שיצר פסלונים זולים, שהעניק לאנדרסון מספיק הכנסה ב-1932 כדי להתחתן עם אנייס גרינסטד[5] בוגרת תולדות האמנות מרדקליף קולג'. לימים יכתבו ספר זיכרונות מפורט על חייהם המשותפים (״התקרבות לשעת הקסם״). ייצור הפסלוניים במהלך השנים הראשונות, מנע מאנדרסון לצייר והוביל למתח ניכר בתוך המשפחה.
בשנת 1934, בהזמנת חבר משפחה, אלסוורת' וודוורד, צייר אנדרסון ציור קיר שאפתני באודיטוריום של בית הספר הציבורי אושן ספרינגס כחלק מפרויקט יצירות אמנות ציבוריות. ציורים מתקופה זו כוללים: "ציד אינדיאנים"; " ״הרוכבים על סוסים"; ארבעה דיוקנאות שמן. בנוסף צייר פרחים, חיות וציפורים. איורים לספר על ציפורים בדרום מזרח ארצות הברית; והדפסי לינוליאום, לרבות "כרטיסי תיירים"; "אלף בית"; שירי ערש; "על הנהר" ועוד. הוא הכין, עיצובים לציור קיר שני, בבית המשפט בג'קסון, מיסיסיפי, שהתקבלו על ידי ועדה מקומית אבל נדחו על ידי הפקידות בוושינגטון. אכזבה זו, יחד עם מותו של אביו ב-1937, התקפי מלריה וחום מתמשך כאחד, והמאבק להתפרנס עם עבודה שהוא תיעב (ייצור פסלונים) הובילו להתמוטטותו הנפשית, ב-1937 .
אולדפילדס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1941 עבר אנדרסון לגוטייר, מיסיסיפי, כדי לגור באחוזה של אביה של אשתו (Oldfields) עם משפחתו. לאחר מכן הגיעה תקופה פורייה בצורה יוצאת דופן. משוחרר מעבודתו בקדרות, הספיק לצייר, ולעשות הדפסים; לאייר כמה מהספרים האהובים עליו; להתנסות בתיאוריות של סימטריה דינמית ובשיטות הציור של האמן והמחנך המקסיקני אדולפו בסט מאוגארד. כמו כן לתרגם מספרדית חלק מתולדות האמנות של חוסה פיג'ואן.
האי הורן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת אולדפילדס הגיעה לסיומה ב-1945 כאשר עזב את משפחתו ועבר חזרה לקוטג' ב-Shearwater. מאז ועד מותו ב-1965 הוא חי בבדידות, עבד כמעצב ב-Potery וערך טיולים תכופים בסירת משוטים, מאושן ספרינגס ועד הורן איילנד, מיסיסיפי, שם חי בתנאים פרימיטיביים וצייר את החיים סביבו - ציפורים, יצורי ים, בעלי חיים, עצים, נופים - בצבעי מים זוהרים ובסדרה של יומנים. הוא גם נסע לקוסטה ריקה ולסין, וערך מספר רב של טיולי אופניים.
אחת מיצירותיו הגדולות מתקופה זו היא סדרת ציורי קיר בבית הקהילה אושן ספרינגס. לאורך קיר אחד, הוא צייר את הנחיתה באושן ספרינגס של החוקר הצרפתי מהמאה ה-17 פייר לה מוין ד'איברוויל. לאורך הקיר הנגדי הוא צייר את מה שהוא כינה "שבעת האקלימים", במובן של "חגורות האקלים של פני כדור הארץ בין שני קווי רוחב נתונים". חוף המפרץ - נתפס כמיקרוקוסמוס של האקלים, ויצירות אחרות.
וולטר אנדרסון כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הכתבים היפים ביותר של אנדרסון הם יומנים המתעדים את מסעותיו באופניים לעיר ניו יורק (1942); ניו אורלינס (1943); טקסס (1945); סין (1949); קוסטה ריקה (1951); ופלורידה (1960); דיווח על חייו בין מושבות השקנאים של נורת' קי, וכ-90 יומנים של מסעותיו לאי הורן,[5] מול חוף המפרץ של מיסיסיפי, שבהם הוא משלב התבוננות מקרוב בעולם הטבע עם הרהורים על אמנות וטבע. יומן נוסף מתאר סיור רגלי אל מושבת עגורי גבעות החול מצפון לגוטייר, מיסיסיפי, בינואר 1944.
אנדרסון נפטר מסרטן ב-30 בנובמבר 1965, בגיל 62. [8]
לאחר ההוריקן קתרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו של אנדרסון (האוסף של משפחתו) נהרס חלקית כאשר הוריקן קתרינה פקד את אושן ספרינגס ב-2005, ונחשול הסערה חדר לבניין הבלוקים הקטן שנבנה לאחר הוריקן קמיל כדי לשכן בבטחה את היצירות שלו בבעלות משפחתו. נגרם נזק מים נרחב לצבעי המים, לרישומים, לכתבי היד ולחפצים אחרים שהוחזקו שם, וחלק גדול מהעבודה הזו, מאוסף משפחת אנדרסון, יובש והועבר לאוניברסיטת מיסיסיפי סטייט. חלקם שוחזרו. [9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולטר אינגליס אנדרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Walter Anderson: Realizations of an Artist, נבדק ב-2024-03-15
- ^ Walter Inglis Anderson, Mississippi artist and author, www.mswritersandmusicians.com
- ^ Anderson, Walter Inglis (1985). Sugg, Redding S. Jr. (ed.). The Horn Island Logs of Walter Inglis Anderson (Revised ed.). Jackson, MS: University Press of Mississippi. p. 12.
- ^ Walter Inglis Anderson, Form and Fantasy: The Block Prints of Walter Anderson, Univ. Press of Mississippi, 2007, ISBN 978-1-934110-25-6. (באנגלית)
- ^ A Finding Aid to the Walter Inglis Anderson papers, circa 1915-1960 | Archives of American Art, Smithsonian Institution, www.aaa.si.edu (באנגלית)
- ^ Walter Anderson: Extraordinary Life and Art of the Islander.
- ^ Shearwater Pottery still selling affordable art after 91 years |, web.archive.org, 2020-02-24
- ^ James C. Kelly, The South on Paper: Line, Color and Light, Univ of South Carolina Press, 2000, ISBN 978-0-9632836-3-4. (באנגלית)
- ^ Realizations: The Walter Anderson Shop, Realizations: The Walter Anderson Shop (באנגלית)