הנרי מקארטר
 | |
| "גבולות העיר", 1901 | |
| לידה |
5 ביולי 1864 נוריסטאוון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בנובמבר 1942 (בגיל 78) פילדלפיה, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה |
  | |
הנרי מקארטר, באנגלית: Henry McCarter (1864–1942) היה מאייר וצייר אמריקאי הידוע בהשפעתו על תנועות האמנות המודרניסטיות. מקארטר עבד כמאייר בניו יורק לפני שהפך למדריך באקדמיה לאמנויות של פנסילבניה במשך ארבעים שנה. הוא זכה במספר מדליות עבור איור, צבעי מים וציור שמן, כולל מדליית הזהב בשנת 1938.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארטר נולד ב-5 ביולי 1864 בנוריסטאון, פנסילבניה.[1] בשנת 1879, הוא החל ללמוד באקדמיה של פנסילבניה לאמנויות יפות, שם אחד המדריכים שלו היה תומאס אייקינס.[2] עם זאת, הוא תיאר את חמש שנות לימודיו שם כ"שנים אבודות." בשנת 1887, הוא נסע לפריז, שם למד עם ליאון בונה ותומאס אלכסנדר הריסון.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעודו בפאריס, מקארטר הפך לחניך בליתוגרפיה של טולוז לוטרק. לאחר מכן חזר לארצות הברית ועבר לניו יורק כדי לעבוד כמאייר גרפי. מקארטר צייר איורים עבור כתבי העת Scribners, Harpers, McClure's ו-Colier's, בין היתר.[1] הוא גם לימד בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק. ב-1902 קיבל תפקיד כמורה לציור בצבעי מים[4] וכמורה הראשון לאיור בבית ספרו הקודם, האקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה בפילדלפיה. הוא היה מדריך שם במשך ארבעים השנים הבאות. אף שהחל כמאייר, בשנות ה-20 מקארטר התרכז בהמשך הקריירה בצבעי מים ובציורי שמן של טבע דומם ונופים.
לדברי אוצר האמנות W. Douglass Paschal, מקארטר "חיפש נתיב הממזג את הקומפוזיציה, עבודות המכחול והצבעוניות החזקה של הפוסט-אימפרסיוניסטים והפוביזם שהוא העריץ."[1] מקארטר הפך לתומך חזק במודרניזם בקרב תלמידיו ב-PAFA. סטודנטים שמקארטר השפיע עליהם כללו את פרנקלין ווטקינס,[5] צ'ארלס דמות', נורמן קרטון וארתור ביצ'ר קרלס.[6]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרסים שהוענקו למקארטר כללו: מדליית ארד בתערוכת באפלו (1901), מדליית כסף בתערוכת הרכישה של לואיזיאנה (1904), מדליית זהב בתערוכת פנמה-פסיפיק הבינלאומית (1915), פרס בק באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. (PAFA), פרס ג'וזף פנל לצבעי מים, PAFA (1940), מדליית הזהב ממועדון האמנות של פילדלפיה (1936), מדליית הזהב בתערוכה השנתית ה-134 של האקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה (1938).[7][8]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארטר לא התחתן ולא הוליד ילדים. הוא מת מהתקף לב ב-20 בנובמבר 1942 בנוריסטאון, פנסילבניה, בגיל 76. מקארטר נקבר בבית הקברות של כנסיית משיח בגווינד, פנסילבניה.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Marter, Joan M. (2011). McCarter, Henry. Oxford University Press. pp. 205–206
- ^ Berardi, Marianne (1 May 2007). Henry McCarter (American 1864-1942). Heritage Auctions. pp. 74–75.
- ^ Pictures That 'Talk Dutch,' County's Inheritance From Artist that Liked Us Best". Sunday News. Lancaster, Pennsylvania. 13 December 1942. p. 17.
- ^ Foster, Kathleen A. (7 March 2017). American Watercolor in the Age of Homer and Sargent. Yale University Press. p. 449.
- ^ Suicide in Costume, philamuseum.org (באנגלית)
- ^ McCarter, Henry, woodmereartmuseum.org (באנגלית בריטית)
- ^ Water Color Medal Won by Phila. Artist: Henry McCarter of Academy Faculty, Wins Joseph Pennell Memorial Prize". The Philadelphia Inquirer. 25 November 1930. p. 4.
- ^ Bonte, C.H. (6 April 1941). "Academy's Fellowship Holding Its Oil Annual". The Philadelphia Inquirer. p. 159.
- ^ Noted Artist Dies". Republican and Herald. Pottsville. 21 November 1942. p. 8.