ונוס מלוסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ונוס מלוסל

ונוס מלוסל (Laussel) הוא השם שניתן לתבליט פרהיסטורי מסוג צלמיות ונוס שהתגלה בשנת 1911 במערת לוסל שבדרום מערב צרפת. התבליט מתאר דמות של אשה שופעת הנושאת בידה מעיין קרן, כשגודלו של התבליט הוא כמטר וחצי ועליו נמצאו שאריות צבע אוכרה.

התבליט משויך לתרבות הגראווטית (Gravettian), של התקופה הפלאוליתית העליונה, כ-25,000 שנה לפני זמננו.

התבליט התגלה על ידי רופא פסיכיאטר בשם לפלן (Jean-Gaston Lalanne), במערת גיר באזור דורדון שבדרום מערב צרפת.

התבליט מוצג לציבור במוזאון להיסטוריה בבורדו שבצרפת (Musée d'Aquitaine).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונוס מלוסל בוויקישיתוף
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.