ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי
 | |
| תחום |
רפואת אף אוזן גרון  |
|---|---|
| תסמינים |
סחרחורת, ורטיגו |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
791414 |
| MeSH | D065635 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
H81.1 |
| ICD-11 |
AB31.2 |
  | |
ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (באנגלית: Benign Paroxysmal Positional Vertigo, ובראשי תיבות – BPPV) היא בעיה הנגרמת כתוצאה מפתולוגיה באוזן הפנימית. התסמינים הם אירועים חוזרים של ורטיגו פוזיציונלי (positional vertigo), כלומר תחושה של סיבוב או סחרחורת הנגרמת כשיש שינויים בתזוזת הראש.
קלספיקיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורטיגו, מונח רפואי שלרוב נוטים לבלבל עם סחרחורת, הוא תופעה נפוצה יחסית, אשר מתחלקת למספר סוגים שונים. ורטיגו מסוג BPPV מאובחן אצל כ-17% עד 42% מכלל האנשים המתלוננים על ורטיגו.
תסמינים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תסמונת BPPV מאופיינת על ידי אפיזודות קצרות, של שניות עד דקות, של ורטיגו חמור, לעיתים עד כדי בחילות והקאות. התסמינים יכולים לקרות עם כל שינוי של תנוחת הראש אך בדרך כלל הם הכי חמורים בעת שכיבה עוברית, כשהאוזן הפגועה היא למטה. לרוב אין אובדן שמיעה.
- תחושה של סחרחורת - כאילו הכל מסתובב סביב החולה.
- הוורטיגו נמשך למשך שניות עד דקות בלבד (פרוקסיזמלי, ומכאן שמו).
- הוורטיגו נגרם בגלל שינוי מנח (קשור לשינוי תנוחה מסוים).
- לרוב מלווה בבחילה.
- קיימות הפרעות ראייה - יש קושי לקרוא או לראות במהלך הוורטיגו לאור קיומו של ניסטגמוס נלווה.
- תחושה המדמה התעלפות, או פרה-סינקופה או סינקופה - יכול להתקיים אבל לרוב לא נפוץ
- הקאות - תסמין לא נפוץ, אולם אפשרי.
בדיקה גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מניסטגמוס רוטטורי המאופיין בסטיית המבט לכיוון האוזן הפגועה. הניסטגמוס נחלש ונעלם עם הזמן, ולא אמור להימשך מעל 30 שניות או דקה.
קיים מבחן הנקרא דיקס הולפייק (Dix hallpike) שבו מזיזים את החולה באופן מסוים כדי לנסות ולאפיין את הניסטגמוס הקיים ואת משכו. אחד מהמאפיינים של ורטיגו מסוג BPPV הוא, שתחילת הניסטגמוס היא מושהה- כלומר מתחילה כמה שניות לאחר התנוחה הגורמת לגירוי הוורטיגו. כמו כן, הניסטגמוס והורטיגו חולפים לאחר שניות עד דקות, ובביצוע מבחן זה פעמים נוספות, התגובה הולכת ונחלשת (זאת לעומת ורטיגו ממקור מרכזי, שאיננו BPPV, ובו לא חייב להופיע ניסטגמוס, ואם הוא מופיע אזי הופעתו היא מיידית ואין התעייפות של ההופעה כאשר חוזרים על המבחן).
באופן כללי, מטופלים הסובלים מ-BPPV לא אמורים לסבול בנוסף מחסרים נוירולוגיים שונים כגון נימול או חולשה. אם תסמינים אלו קיימים, יש לבחון סיבות נוספות לקיום הוורטיגו, כגון שבץ שמקורו במערכת הסירקולטורית האחורית במוח.
סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוך הלבירינת, איבר בתוך האוזן הפנימית האחראי על שיווי המשקל, קיימים קריסטלים מסידן הקרויים אוטוקוניה (otoconia). אצל מטופלים עם BPPV, חלקיקים אלו ניתקים ממקומם הטבעי (ב- utricle) והם נודדים עם הזמן לאחת מהתעלות הסמי-סירקולריות באוזן הפנימית - בעיקר לתעלה הפוסטריורית עקב מיקומה האנטומי. כאשר יש תזוזה של הראש ביחד לכוח הכובד, חלקיקים אלו מביאים לתחושה של ורטיגו. תופעה זו קרויה בשם canalolithiasis- מצב בו יש גירוי של התעלות הסמי-סירקולריות על ידי חלקיקים אלו הצפים בהן.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול ב- BPPV כולל ביצוע מניפולציות תנועתיות הנקראות Repositioning maneuvers- מסובבים את החולה באופן מסוים הקשור לכוח המשיכה, באופן בו החלקיקים מסולקים מתוך התעלה אל אזור הקרוי vestibule שם הם נספגים. בתקופה החריפה של המחלה ניתן להשתמש גם בתרופות לדיכוי של המערכת הווסטיבולרית- כגון אנטיהיסטמינים, אנטיכולינרגיים, בנזודיאזפינים ותרופות סימפטומימטיות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.