זה דנגל, קיסר אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זה דנגל היה קיסר אתיופיה בין השנים 1603-1604 תחת שם ההכתרה אצנף סגד (አፅናፍ ሰገድ בגעז, "לו סוגדות הפסגות" בעברית). הוא היה בנו של לסאנה קרסטוס, אחיו של הקיסר סרצה דנגל.

ייתכן כי זה דנגל היה נשוי לוויזרו וונגלאוויט, בתם הבכורה של דודן המשנה שלו, הנסיך סוסניוס (שעלה בעצמו על כס הקיסר בשנת 1607) ורעייתו, וולדה סהלה בת וולקה ומרבטה (לימים הקיסרית סולטאן מוגסה).

הקיסר סרצה דנגל התכוון להוריש את כסאו לאחיינו זה דנגל, מאחר שבניו היו צעירים והוא חשש ממלחמת האזרחים שתפרוץ עם פטירתו. בהשפעת הקיסרית צנע מרים, אמו החורגת של בנו הנסיך יעקב, הומלך הנסיך יעקב בן השבע עם מות אביו בשנת 1597. הקיסרית עצרה את זה דנגל וכלאה אותו במנזר באי דאק שבאגם טאנה. הוא הצליח להימלט משם והסתתר בהרים במחוז גוג'אם.

שליט באגמדיר, ראס ביטווודאד אנטנאטווס, שימש כעוצר המנהל את הממלכה בשם הקיסר יעקב, אולם בשנת 1603 הסתכסך עמו יעקב ומינה במקומו את ראס זה סלאסי. ב-3 בספטמבר 1603 הדיח זה סלאסי את הקיסר שמינה אותו והמליך תחתיו את זה דנגל, בכוונה להשתמש בדנגל כשליט בובה. אולם הקיסר החדש גילה נטיות עצמאיות, כשזימן לחצרו בדנקאז את המיסיונר היישועי פדרו פאיש. בקיאותו של פאיש באמהרית, בגעז ובמנהגים המקומיים הקסימה את הקיסר הצעיר. בהשפעת פאיש המיר הקיסר את דתו מהכנסייה האתיופית האורתודוקסית לנצרות קתולית, אך פאיש הזהירו לא למהר להצהיר על אמונתו החדשה ברבים. כשהכריז זה דנגל על שינויים בהלכות שמירת השבת ארגן ראס זה סלסה מרד כנגדו במחוז גוג'אם. על אף סיוע של מאתיים מוסקטרים פורטוגזים, הובס הקיסר בקרב במישור בַּרצ'וֹ ונהרג ב-24 באוקטובר 1604. במקומו הוחזר לכס הקיסרות בן-דודו יעקב, עד שסוסניוס הרגו כעבור שנתיים וחצי בקרב צאצהובר, ב-10 במרץ 1607.

במהלך כהונתו הקצרה הספיק זה דנגל להגיש לפדרו פאיש משקה בעל טעם מוזר, שנודע לימים באירופה בשם קפה. כך היה פאיש לאירופאי הראשון, ככל הנראה, שדיווח על שתיית קפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
יעקב
קיסר אתיופיה
3 בספטמבר 1603 - 13 באוקטובר 1604
הבא:
יעקב