זיכרון (מזכרת)
זיכרון הוא דף שנכתב למזכרת בפנקס שנועד לכך, ונקרא ספר זכרונות. כתיבת זיכרון הייתה נפוצה בישראל במשך עשרות שנים במהלך המאה העשרים, ומקובלת במידה מצומצמת עד היום. כתיבת זיכרון נעשתה לציון אירוע, כגון יום הולדת או סיום שנת לימודים, ואת הזכרונות כתבו ידידיו של בעל ספר הזכרונות (מרביתם בני גילו, אך גם הורים, מורים וכו').
נוסחים שבלוניים של זכרונות הופיעו בספרי זכרונות רבים. נוסח שבלוני נפוץ היה:
על החלון ישבתי
וזיכרון לעפרה כתבתי
לפתע נשבר העיפרון
וזהו סוף הזיכרון
נוסח שבלוני נפוץ נוסף:
מה אכתוב לך לא אדע
שיר סיפור או אגדה
לכן אכתוב רק שתי מילים
יברכך האלוהים
תבנית נפוצה נוספת, שהצריכה יצירתיות, הייתה זיכרון שהוא אקרוסטיכון של שם מקבל הזיכרון.
זיכרונות אחרים כללו מסר לאומי, כגון "היי בת נאמנה לעמך ולמולדתך", מסר אישי, כגון "עלה והצלח בכל דרכיך"
יש שהעדיפו לכתוב זיכרון אישי מיוחד. גם במקרים אלה, הזיכרון היה טקסט קצר, בן שורות מעטות, בהתחשב במגבלות שהטיל הדף המיועד לכך.
לעיתים נהג כותב הזיכרון לקפל את הפינה השמאלית התחתונה של הדף, ומתחת לקפל לכתוב "סוד" - מסר קצר (בהתחשב במגבלות המקום), המיועד לכאורה למקבל הזיכרון בלבד (להבדיל מיתר הזיכרון, שאותו נהוג היה להראות לחברים). להדגשת הסודיות נכתב לעיתים על חלקו הגלוי של הקפל: "סוד כמוס", "סוד כמוס לפרה ולסוס" או "כל הפותח הוא כלב נובח".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלומית הרטמייר, על החלון ישבתי וזיכרון לך כתבתי ..:על ספרי הזכרונות שלנו, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"