זכוכית שעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבקת סידן פלואורי על גבי זכוכית שעון

זכוכית שעון היא כלי מעבדה המשמש לכיסוי כלים המכילים נוזלים חמים. צורתה של הזכוכית עגולה, והיא קמורה כלפי מרכזה. הצורה העגולה נועדה להתאים לכלים כגון כוסות ששפתיהם עגולות, ואילו הקמר כלפי המרכז נועד לנקז את טיפות האדים המתעבים על פני הזכוכית חזרה אל הכוס. שְמהּ ניתן לה עקב זהותה לזכוכית ששימשה לכיסוי שעוני כיס.

שימושים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בזכוכית נפוץ בניסויים בהם מניחים לנוזל להתקרר. כדי לצמצמם אובדן הנוזל מניחים את זכוכית השעון שכאמור מנקזת את הטיפות פנימה. שימוש נוסף הוא בתהליך של שְׁפִיָּה (דקנטציה), בה צורת הזכוכית מקלה מאוד על מזעור אובדן מוצקים בניסוי. שימוש טריוויאלי אחר הוא ככיסוי שגרתי לכוסות, כדי שלא יפול עליהם דבר מה בטעות, או לעיבוי של חומרים נדיפים הנמצאים בכוסות (האדים פוגעים בזכוכית השעון הקרה ומתעבים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זכוכית שעון בוויקישיתוף