זן הבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרי של בננת בר- בעלת מראה שונה לחלוטין מבנה מבויתת

זן הבר - (Wild type, WT) מתייחס לפנוטיפ האופייני של הזן כפי שהוא מצוי בטבע. במקור, זן הבר הוגדר כתוצר של אלל "נורמלי" תקין, בניגוד לתוצר לא תקני שנוצר מאלל "מוטנטי". אללים "מוטנטים" יכולים להשתנות במידה רבה, ובמקרים של סחף גנטי הם יכולים ליצור זן בר חדש.

ההתפתחות ביכולות המיפוי הגנטיים מעניק הבנה טובה יותר כיצד מוטציות מתרחשות, יוצרות קשרים עם גנים אחרים ובכך מובילות לשינויים פנוטיפיים.

התפיסה הרווחת כיום היא שלכל אלל ישנם מופעים שונים המצויים בטבע, כאשר תדירות ההופעה שלהם משתנה לאורך טווח גאוגרפי של מינים, וכי זן בר אחד אינו קיים. באופן כללי, עם זאת, האלל הנפוץ ביותר - כלומר האללה בעל תדירות ההופעה הגבוהה ביותר - נחשב כאלל המייצג את זן הבר.

הרעיון של זן הבר שימושי בחיות מודל למחקרים, כגון זבוב הפירות. בזבוב זה הוגדרו פנוטיפים סטנדרטיים עבור תכונות כגון צבע עיניים או צורת הכנף, אשר ידוע כי הם יכולים להשתנות על ידי מוטציות בפרט המייצרים פנוטיפים ייחודיים, כגון "עיניים לבנות" או "שרידי כנפיים". האללים של זן הבר מיוצגים ב"+" בכתב עילי, לדוגמה +w ו - +vg לעיניים אדומות וכנפיים בגודל מלא, בהתאמה. שינויים בגנים הרלוונטיים לתכונות אלו הוביל לתובנות על התפתחות יצורים וכיצד תכונות משתנות באוכלוסייה. למחקרים המערבים שינויים של אללי זן הבר יישומים בתחומים רבים, וביניהם מציאת תרופות למחלות ושיפור התזונה.

יישומים בעולם הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים עוסקים בהשוואה בין הגנום של יצור מזן הבר ליצור "מוטנטי" (לדוגמה, בין חולה במחלה מסוימת לאדם בריא). המחקרים עוסקים בהשוואה ברמת רצף ה-DNA וכן בתוצרים החלבוניים ובתפקודם, שעלול להשתנות. באמצעות הבנה טובה יותר של תהליכים אלו חוקרים מקווים לפתח שיטות למניעה וריפוי של מחלות חשוכות מרפא, כגון זיהום מנגיף ההרפס.

יישומים בעולם החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות בנויה על הכלאות ברירתיות כדי להשאיר את התכונות המעודפות על המגדל. מניפולציות גנטיות האיצה את תהליך האבולוציה כדי להגדיל את תנובת הצמחים ובעלי החיים ואת העמידות שלהם למחלות. בתהליך זה הושארו מאחור גנים אשר יכולים לתרום לעמידות הצמח, לכמות החלבון המצויה בזרע, תנובת הצמח וכדומה, בעקבות אפקט דמוי אפקט המייסד. כיום ישנו צורך להפיק יותר מזון מכמות שטח הולכת וקטנה, לאוכלסייה הולכת וגדלה. בעזרת השוואה בין זן הבר לזן המתורבת, ניתן לזהות גנים רצויים, ובעזרת הנדסה גנטית להחזיר תכונות שאבדו במהלך הביות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]