חבטת עונשין (הוקי קרח)
בהוקי קרח, חבטת עונשין היא סוג של עונש המוענק כאשר קבוצה מאבדת הזדמנות הבקעה ברורה בהתקפה מתפרצת בגלל עבירה שביצע שחקן יריב. לשחקן מהקבוצה עליה ביצעו את העבירה ניתן ניסיון להבקיע שער ללא התנגדות של אף שחקן הגנה מלבד השוער. זהו אותו סוג חבטה המשמש בדו-קרב חבטות עונשין כדי להכריע במשחקים בליגות מסוימות.
פסק דין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבטת עונשין ניתנת לשחקן שנחשב כמי שאיבד סיכוי הבקעה ברור בהתקפה מתפרצת בדרך של הפרת עונש על ידי שחקן יריב. התקפה מתפרצת, במקרה זה, פירושה שאין שחקנים אחרים בין החובט לעתיד לבין השוער של הקבוצה המגינה. בדרך כלל, חבטת העונשין מוענקת במקום מה שבדרך כלל יהיה עונש קל, כך שהקבוצה שביצעו נגדה עבירה לא תקבל גם חבטת עונשין וגם משחק כוח מהפרה בודדת, גם אם היא לא הבקיעה מקודם.
על פי חוקי ליגת ההוקי הלאומית, עבירות שונות במהלך התקפה מתפרצת שעלולות להוביל לחבטת עונשין כוללות שוער שעקר בכוונה את עמוד השער (עיכוב במשחק), שחקן הגנה באמצעות מקל או כל חלק אחר של גופו משתמש כדי להפריע לשחקן ההתקפה, שוער או שחקן אחר זורקים את מקלם כדי להסיח את דעתו או להפריע לשחקן ההתקפה, או כל עבירה אחרת שבוצעה נגד שחקן ההתקפה מאחור. בנוסף לכך, חבטת עונשין ניתנת לקבוצה היריבה אם שחקן שאינו שוער מכסה בכוונה את הדסקית ברחבת השער של קבוצתו.[1]
בליגת ההוקי המקצועית הדרומית (SPHL), מאז הקמתה ב-2004, חבטת עונשין ניתנת אוטומטית על עונש קל בשתי הדקות האחרונות של ההארכה. כלל זה שונה מעט לפני עונת 09–2008 כאשר ה-SPHL שינו את חוקי ההארכה שלהם, וקיצרו עונשים קלים בהארכה לדקה אחת. כעת כל הפרה שתתרחש בדקה האחרונה של ההארכה תגרום לחבטת עונשין. כלל זה חל רק על משחקי העונה הרגילה.
לאחר התבוננות בכל אחד מהתרחישים שלעיל, שופט יסמן על חבטת עונשין על ידי הרמת זרועותיו המשולבות מעל ראשו באגרופים קפוצים, ולאחר מכן יצביע על מרכז הקרח. ב-NHL, שופטים מסמנים חבטת עונשין רק על ידי הצבעה על מרכז הקרח. לאחר מכן נבחר שחקן לחבוט את החבטה. בדרך כלל (אם כי לא תמיד) זהו השחקן שהוכשל במשחק הקודם. במקרים מסוימים, הקפטן של הקבוצה התוקפת עשוי לבחור שחקן מבין אלו שהיו על הקרח בזמן ההפרה. ניתן לבחור רק שוער או שוער חלופי להגן מפני חבטת העונשין, אף על פי שהשוער המקורי בדרך כלל נשאר בשער.
על פי חוקי ה-NHL, אם מתרחשת עבירה שבדרך כלל תמשוך חבטת עונשין בזמן שהשוער של הקבוצה המגינה מחוץ לקרח (כלומר תרחיש שער ריק), יוענק שער.[2]
נוהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ההכרזה על חבטת העונשין, השופט מניח את הדסקית במרכז הקרח. החובט המזוהה רשאי להחליק מרחק קצר אל עבר הדסקית על מנת לצבור תאוצה ולאחר מכן, בניגוד לבעיטות עונשין בכדורגל ולחבטות עונשין בהוקי שדה, השחקן רשאי להחליק עם הדסקית לפני החבטה.
כל השחקנים מלבד החובט הנבחר והשוער הנבחר חייבים לעבור לשני הצדדים של משטח הקרח מול הספסלים שלהם.
אם ניתנת חבטת עונשין והקבוצה שנענשה משכה את השוער שלה לטובת תוקף נוסף, השחקן שהוכשל זוכה אוטומטית לשער חבטת עונשין, ללא קשר לשאלה האם הדסקית נכנסה לתוך השער בפועל.
השוער חייב להישאר ברחבה עד ששחקן ההתקפה ישיג שליטה על הדסקית. לאחר נקודה זו הם עשויים לצאת מהרחבה כדי להשיג עמדת הגנה טובה יותר. אם השוער יוצא מהרחבה לפני שהתוקף נוגע בדסקית, השופט מאפשר להמשך המשחק, וכל שער שהובקע עומד בעינו. לעומת זאת אם חבטת העונשין לא מצליחה, הדסקית תוחזר למרכז הקרח והחבטה תחל מחדש, ובכך יוענש השוער על ידי חבטת עונשין נוספת.
במהלך הניסיון, הדסקית חייבת לנוע ברציפות לעבר השער ברגע שהשחקן נגע בה. אין להבקיע שער מתוך ריבאונד של השוער, השער עצמו או לוחות הקצה (עם זאת, ניתן להבקיע שער מחבטה שפוגעת במסגרת השער או בשוער ואז נכנסת לרשת כתוצאה מכך). ברגע שהדסקית חוצה את קו הסיום, הניסיון נחשב לגמור, ללא קשר לשאלה אם הייתה חבטה בפועל.
השוער רשאי לנסות לעצור את החבטה בכל אמצעי, למעט זריקת המקל שלו או כל חפץ אחר. אם השוער זורק חפץ כלשהו במהלך הניסיון, השער יוענק אוטומטית.
אם חבטת העונשין הצליחה, הדסקית מונחת במרכז הקרח והמשחק מתחדש כרגיל. אם החבטה לא הצליחה, הדסקית מוצבת בכל אחת מנקודות העימות באזור שבו התרחש המשחק, והמשחק מתחדש. הזמן הדרוש להשלמת חבטת העונשין אינו מוריד זמן משעון המשחק.
אסטרטגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האסטרטגיה נחשבת לחשובה מאוד במהלך חבטות עונשין ודו-קרב חבטות עונשין לאחר הארכה הן עבור החובט והן עבור השוער. גם חובטים וגם שוערים נוהגים להתייעץ עם חבריהם לקבוצה ומאמנם לקבלת עצות לגבי סגנון המשחק של השחקן היריב. חובטים מתייחסים לרוב לנקודות החוזק והחולשה של השוער (כגון כפפה מהירה או הצלה במקל), סגנון מועדף על השוער (כגון פרפר או עמידה) ושיטת האתגר של החובט. שוערים מתייחסים לעיתים קרובות להעדפת החבטה של החובט, זווית ההתקפה הצפויה, מהלך מיוחד שבו החובט נוהג להשתמש בדרך כלל ואפילו בודקים מהי ידו הדומיננטית של החובט.
רוב החובטים מנסים לעקוף (לפתות) את השוער על מנת ליצור הזדמנות הבקעה טובה יותר. חלוץ מינסוטה ויילד מיקו קויבו, חלוץ דטרויט רד וינגס פאבל דאציוק, חלוץ וושינגטון קפיטלס טי. ג'יי. אושי וחלוץ ניו יורק ריינג'רס מרטן סן לואי הם דוגמאות לשחקנים שנוהגים להשתמש באסטרטגיה זו. עם זאת, זה לא נדיר שחובט פשוט חובט לפתח ללא ניסיון הסחה (פיתוי). סגנון זה מכונה בדרך כלל צליפה. הדבר מתבצע לרוב כאשר שוער מתגרה בחובט על ידי מתן חור פתוח (על ידי שמירה עם הכפפה, או מקל מחוץ לעמדה או הימצאות ממצב שוער בריא לחלוטין כדי לפתות את החובט לכוון לפתח הנתון).
לעיתים רחוקות מאוד, חובט עשוי לחבוט חבטת הצלפה או חבטת מפרק יד מהנקודה או מהחלק הגבוה של אזור השער. פעולה זו מתבצעת כמעט אך ורק כאשר לחובט יש רמה גבוהה של ביטחון בחבטה שלו או שהוא מנסה לתפוס את השוער בהפתעה. חלוץ בוסטון ברואינס בראיין רולסטון, חלוץ מינסוטה ויילד תומאס ואנק ומגן פילדלפיה פליירס כריס פרונג'ר השתמשו כולם באסטרטגיה הזו בהצלחה. למעשה, פרונג'ר הצליח להשתמש באסטרטגיה זו בגמר גביע סטנלי 2006 מול שוער קרוליינה הוריקנס, קאם וורד, כחבר באדמונטון אוילרס.
שחקנים משתמשים לפעמים בנדירות של חבטות נקודתיות כשיטת פיתוי. שלדון סוראיי, הבעלים של אחת חבטות ההצלפה הקשות ב-NHL, הצליח לזייף חבטת הצלפה ופשוט להעיף את הדסקית פנימה. לפעמים שחקן אפילו יזייף חבטת מפרק יד על ידי הרמת הרגל הנגדית שלו (רגל שמאל עבור חובט ימני) או פשוט על ידי העברת המקל שלהם ישירות מעל הדסקית. גם תומאס ואנק השתמש בטכניקה זו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבטת העונשין הומצאה באיגוד ההוקי של חוף האוקיינוס השקט בעונת 1921–1922. נשיא הליגה פרנק פטריק מאס בעבירות מכוונות על שחקנים עם הזדמנויות הבקעה טובות והציג את החבטה החופשית. החבטה הראשונה שצולמה הייתה ב-6 בדצמבר 1921, והשער הראשון הובקע ב-12 בדצמבר 1921 על ידי טום דאנדרדייל על יו להמן. החבטה צולמה מאחת משלוש הנקודות שצוירו על הקרח במרחק של 35 רגל (11 מטר) מהשער. שחקנים היו צריכים להחליק עד הנקודה ולחבוט את הדסקית מהנקודה.[3]
חבטת העונשין נוספה לספרי החוקים של ה-NHL לעונת 35–1934, ואפשרה להעניק להם כאשר הוכשל שחקן כשהוא ב"עמדה טובה של הבקעה".[4] בעונה הראשונה, הדסקית הוצבה במעגל של 10 רגל (3.0 מטר), 38 רגל (12 מטר) מפתח השער. השחקן היה יכול לחבוט כשהוא נייח בתוך המעגל, או לחבוט תוך כדי תנועה, כל עוד החבטה נלקחה בתוך המעגל.[4] השוער היה צריך להיות נייח עד שהדסקית נחבטה, ולא יותר מרגל אחד (0.3 מטר) לפני פתח השער.[4]
חבטת העונשין הראשונה ב-NHL הוענקה לארמן מונדו ממונטריאול קנדיאנס ב-10 בנובמבר 1934; הוא נעצר על ידי ג'ורג' היינסוורת', מקבוצת טורונטו מייפל ליפס. ב-13 בנובמבר, ראלף "סקוטי" באומן מהסנט לואיס איגלס כבש את שער העונשין הראשון בתולדות ה-NHL. אריק קול מהקרוליינה הוריקנס הפך לשחקן ה-NHL הראשון שניסה שתי חבטות עונשין במשחק אחד מול באפלו סייברס ומרטן בירון ב-9 בנובמבר 2005, כשהבקיע פעם אחת. במשחק הבא של ההוריקנס קול קיבל חבטת עונשין נוספת אבל החטיא את השער שנשמר על ידי רוברטו לואונגו מפלורידה פנתרס. קול הוא אחד משלושה שחקני NHL, יחד עם אסה פירנס (10 באוקטובר ו-12 באוקטובר 2003) ואנדרו קול (16 באוקטובר ו-18 באוקטובר 2023),[5] שחבטו חבטות עונשין במשחקים רצופים. היו שלוש הזדמנויות שבהן קבוצת NHL עברה בהצלחה שתי חבטות עונשין במשחק אחד – הראשונה ב-11 בפברואר 1982, כאשר תומאס גרדין ואיוואן הלינקה מוונקובר קנאקס כבשו בחבטות נגד השוער של דטרויט רד וינגס, ז'יל ז'ילבר, במקום השני ב-30 בדצמבר 2009 כאשר ראיין קלאו וג'ו ת'ורנטון מסן חוזה שארקס המירו חבטות עונשין נגד שוער וושינגטון קפיטלס, מיכל נויווירת', וב-19 במרץ 2017 כאשר לוקאש סדלאק וברנדון דובינסקי מהקולומבוס בלו ג'אקטס כבשו בחבטות מול שוער ניו ג'רזי דווילס קורי שניידר. ב-6 בפברואר 2014 מקס פצ'ורטי ממונטריאול קנדיאנס היה השחקן הראשון שקיבל שתי חבטות עונשין באותו שליש, מול הוונקובר קנאקס. הוא לא הצליח בשני הניסיונות על רוברטו לוונגו, אבל בכל זאת הצליח להבקיע שלושער באותו ערב.
התרחשות של קריאת חבטת עונשין במהלך הארכה בעונה הרגילה ב-NHL היא נדירה יחסית מאז הקמת הארכה מוגבלת של חמש דקות במוות פתאומי למטרות שבירת שוויון בעקבות עונת 01–2000 (קונספט ההארכה עבור משחקי העונה הרגילה עצמם נקבעו מחדש לעונת 84–1983 ואילך), עם שלושה מחליקים בלבד לכל צד בשליש כזה מאז עונת 16–2015.
מאז במשחקי גביע סטנלי, 46 חבטות עונשין נקראו, ורק עשר[6] בגמר מאז המשחק הראשון ב-NHL ב-1937. השמונה[6] הראשונות לא הביאו להבקעה. חבטת העונשין המוצלחת הראשונה בתולדות גמר גביע סטנלי ב-NHL התרחשה ב-5 ביוני 2006, כאשר כריס פרונג'ר מאדמונטון אוילרס גבר על קאם וורד מהקרוליינה הוריקנס, לאחר כיסוי לא חוקי של הדסקית על ידי ניקלאס ואלין מקרוליינה. נכון לשנת 2010, הניסיון הכושל האחרון התרחש בגמר 2007, כאשר אנטואן ורמט מאוטווה סנטורס הסיט את חבטתו הצידה על ידי ז'אן-סבסטיאן ז'יגר מאנהיים דאקס.
אולי בפעם הראשונה בהוקי מקצועני, שחקן זכה בשתי חבטות עונשין באותו משחק. המקרה התרחש ביום שישי, 27 בנובמבר 2009 במשחק בליגת ECHL בין יוטה גריזליס לאלסקה אייסס. ולדימיר ניקיפורוב מהגריזליס ביוטה נמשך מאחור במהלך התקפה מתפרצת וככל שהמשחק נמשך הקבוצה היריבה הפילה את הרשת מהמעגנים שלה בכוונה. לאחר שהשופט הפסיק את המשחק הוא העניק לניקיפורוב שתי חבטות, כאשר השנייה נשללה אם הובקע שער על הראשונה, אולם השוער, סקוט ריד עצר את שתי החבטות. רצף דומה קרה באליפות העולם בהוקי קרח לצעירים 2019 במשחק בין שווייץ לרוסיה, שבו החלוץ השווייצרי מרקו להמן הוכש פעמיים באותה התקפה מתפרצת, מה שהביא לשתי חבטות עונשין לשווייץ, ושניהם הוחמצו, על ידי להמן ופיליפ קוראשב.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Table 13 - Rule 25 - Penalty Shot Summary of Penalty Shots". NHL. נבדק ב-2 בספטמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rule 5 - Awarded Goals". NHL. נבדק ב-18 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Boileau and Wolf 2000, p. 53
- ^ 1 2 3 "N.H.L. Coaches Are Picking Their Penalty Shot Artists". Montreal Gazette. 20 באוקטובר 1934. p. 16.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Alex DeBrincat, Andrew Copp lift Red Wings to third win in row". נבדק ב-2023-10-18.
- ^ 1 2 "Anaheim Ducks win Stanley Cup". אורכב מ-המקור ב-2006-06-30. נבדק ב-2007-06-07.
- ^ Powers, Christopher. "Switzerland gets awarded two penalty shots on same play, fail to capitalize on either". Golf Digest (באנגלית). נבדק ב-2018-12-31.