חברה פרטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חברה פרטית היא חברה שהונה מוחזק בידי גורם פרטי או מספר מצומצם של בעלים. היא אינה מציעה או סוחרת במניות שלה בבורסות.

למרות שחברות פרטיות פחות שקופות לציבור מעמיתיהם הנסחרים בבורסה, לחברות פרטיות יש חשיבות רבה בכלכלת העולם. ב-2008, ל-441 החברות הפרטיות הגדולות בארצות הברית היו לפי פורבס הכנסות של 1.8 טריליון דולר והעסיקו 6.2 מיליון עובדים. בשנת 2005, 339 החברות בסקר של פורבס מכרו סחורות ושירותים בשווי טריליון דולר (44%) והעסיקו ארבעה מיליון עובדים. בשנת 2004, מספר העסקים הפרטיים בארצות הברית עם הכנסות של לפחות מיליארד דולר היה 305.[1]

כל החברות שאינן בבעלות ממשלתית נחשבות לחברות במגזר הפרטי (אנ').[2] זה כולל חברות ציבוריות וחברות בבעלות פרטית.[3]

בארצות הברית, המונח חברה בבעלות פרטית משמש לעיתים קרובות לתיאור מפעלים למטרות רווח שמניותיהם אינן נסחרות בבורסה.

חובות דיווח והגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סעיף 1 לחוק החברות, חברה ציבורית היא "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, ומוחזקת בידי הציבור".

ברוב המקרים חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית כאשר ישנו רצון מצד החברה להציע את מניותיה לציבור הרחב באמצעות הנפקת מניות ראשונית לציבור, ואחר כך קיום מסחר שוטף במניות החברה באמצעות בורסה לניירות ערך.

לחברות בבעלות פרטית יש בדרך כלל פחות דרישות דיווח וחובות לשקיפות מאשר לחברות ציבוריות. למשל, בארצות הברית חברות בבעלות פרטית אינן מחויבות לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן. על ידי אי דרישה לחשוף פרטים על הפעילות וההשקפה הפיננסית שלהן, חברות פרטיות אינן נאלצות לחשוף מידע שעלול להיות בעל ערך למתחרים. יתר על כן, עם דרישות דיווח מוגבלות וציפיות בעלי המניות, לחברות פרטיות ניתנת גמישות תפעולית גדולה יותר על ידי יכולת להתמקד בצמיחה ארוכת טווח ולא ברווחים רבעוניים. בנוסף, מנהלי חברות פרטיות מנהלים את עסקיהם ללא אישור בעלי המניות, מה שיאפשר להם לנקוט בפעולה משמעותית ללא עיכובים. באוסטרליה, החוק דורש שחברות ציבוריות יגישו מסמכים מסוימים הנוגעים לאספה הכללית השנתית שלהן לוועדת ניירות ערך והשקעות האוסטרלית (ASIC).

לחברות בבעלות פרטית יש לפעמים הגבלות על מספר בעלי המניות. לדוגמה, חוק בורסת ניירות ערך בארצות הברית משנת 1934, סעיף 12(ז), מגביל חברה בבעלות פרטית, בדרך כלל, לפחות מ-2000 בעלי מניות, וחוק ההשקעות האמריקאי משנת 1940 מחייב רישום של חברות השקעות שיש להן יותר מ-100 בעלי מניות. מחזיקים. באוסטרליה, סעיף 113 של חוק התאגידים משנת 2001 מגביל חברה בבעלות פרטית לחמישים בעלי מניות שאינם עובדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חברה פרטית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]