חברי הכיתה של אנה פרנק
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | אייל בורס |
|---|---|
| הופק בידי | אייל בורס |
| תסריט | אייל בורס, אורה קוסטר |
| עריכה | הילה הרמתי |
| שחקנים ראשיים | תיאו קוסטר |
| מוזיקה | מיכאל גורביץ' (עיצוב פסקול) |
| צילום | אורי אקרמן |
| מדינה |
 ישראל |
| הקרנת בכורה | 2008 |
| משך הקרנה | 58 דקות |
| שפת הסרט | הולנדית, אנגלית, עברית |
| סוגה |
סרט תיעודי  |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חברי הכיתה של אנה פרנק, הוא סרט תיעודי ישראלי שהועלה לאקרנים בשנת 2008 בהפקתו ובימויו של אייל בורס.
יוזמי הסרט הם מפתחי המשחקים תיאו ואורה קוסטר. תיאו היה בן כיתתה של אנה פרנק והצליח לשרוד את השואה לאחר שהסתתר כנוצרי אצל זוג הולנדים חשוכי ילדים. הוא היה מרצה על כך בבתי ספר עד שאשתו העלתה את הרעיון של הפקת הסרט. בסרט מעלים החברים את זיכרונותיהם מאנה פרנק לצד סיפורי הישרדותם האישיים. החברים הם:
- אלברט גומז דה-מסקיטה מאיינדהובן, שהסתתר בעשרה מקומות שונים עד תום המלחמה.
- חנה (האנלי) גוסלר, ששרדה את זוועות ברגן-בלזן פגשה שם את אנה פרנק והצליחה לזרוק לה קצת אוכל.
- ננט בליץ-קוניג, ששרדה את המלחמה שכולה שלד ועצמות. פגשה בברגן בלזן את אנה והצליחה לשוחח עמה ימים אחדים בטרם מתה ממחלת הטיפוס. היא בחרה לעזוב את הולנד ולהגר עם בעלה לברזיל.
- לני דאוזנד, שהסתתרה ביערות, נהייתה רופאה ועבדה זמן מסוים בישראל.
- ז'קלין ון מרסן, אביה היה יהודי ולכן נאלצה ללמוד בבית ספר יהודי עם אנה פרנק וניצלה הודות לתושייתה של אמה הקתולית. היא פרסמה חמישה ספרים על חברותה עם אנה פרנק.
הסרט מוקדש לברנד וסוז ואן בייק בעבור האומץ והאהבה שלהם בכך שהצילו את תיאו ואמו תוך סיכון חייהם.
בסרט משובצים צילומים וקטעים דוקומנטריים על אנה פרנק וחבריה.
הסרט שודר בערוץ הראשון והוקרן בעשרות פסטיבלי קולנוע בינלאומיים, ביניהם פסטיבל הקולנוע הבינלאומי דקינו ברומניה, פסטיבל הקולנוע האירופאי העצמאי בפריס, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של לאס וגאס, פסטיבל הקולנוע היהודי של סאו פאולו ועוד.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילה מגיע תיאו לביתה של חנה גוסלר בקריית משה. הם משוחחים על אנה פרנק וחנה קוראת מהיומן את הקטע בו כותבת עליה אנה (בשם ליס). חנה מתארת את פגישתה עם אנה בברגן בלזן זמן קצר לפני שנפטרה. הם מטיילים לטחנת הרוח בימין משה וחנה מספרת לו שאוטו פרנק אמר לה שמרגוט רצתה להיות אחות בפלשתינה ואנה רצתה להיות סופרת בהולנד.
תיאו מתקשר לננט בליץ-קוניג הנמצאת בסאו פאולו ומזמין אותה לפגישת חברים באמסטרדם והיא נענית בחיוב.
באמסטרדם נפגשים תיאו, ז'קלין, לני, ננט ואלברט ומעלים זיכרונות וז'קלין קוראת מפנקס הזכרונות שלה את הזיכרון שאנה כתבה לה. ננט מספרת על פגישתה עם אנה בברגן בלזן בפברואר 1945 ועל מצבה הקשה של אנה אז. אנה סיפרה לה שהיא ממשיכה לכתוב אך רוצה לפרסם את היומן כבסיס לספר לאחר המלחמה.
הם נפגשים עם תלמידים בבית הספר מונטסורי השישי ע"ש אנה פרנק, משקיפים על דירתם של משפחת פרנק (לפני שעברו למחבוא), מבקרים במוזיאון ובבית אנה פרנק ונוסעים למחנה המעבר וסטרבורק שהיה אז קירח מעצים וצמחים וכיום הוא נראה כמו פארק פורח, משוחחים שם עם מבקרים ועוברים על טורים של 102,000 אבנים שבראשן מגן דוד. תיאו מציין ש-102,000 מיהודי הולנד נספו בשואה: כ-80% מהקהילה היהודית בהולנד.
לבסוף מגיע תיאו לכפר Vassen בו הסתיר אותו מנהל בית הספר הנוצרי ואן בייק ואשתו כאחיינו של מר בייק. בבניין התגוררו גם שני אנשי אס אס. עם הזמן הצטרפה אליו אמו ובבית גרו שני יהודים, שני נוצרים ושני אנשי אס אס.
לפי הצעתו של מר ואן בייק הוא החליף את שמו ממוריס לתיאו.
תיאו נפגש עם תושבת הכפר שזוכרת אותו ומגלה לו להפתעתו כי כל תושבי הכפר ידעו שהוא יהודי אך לא הסגירו אותו.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| תיאו קוסטר | בתפקיד עצמו | |
| אלברט גומז דה מסקיטה | בתפקיד עצמו | |
| חנה גוסלר | בתפקיד עצמה | |
| ננט בליץ קוניג | בתפקיד עצמה | |
| לני דאוזנד | בתפקיד עצמה | |
| ז'קלין ואן מרסן | בתפקיד עצמה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חברי הכיתה של אנה פרנק", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שיחה עם תלמידי בית הספר מונטסורי אנה פרנק, באתר יוטיוב
- חברי הכיתה של אנה פרנק, בקטלוג הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי
