חדר הרגעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חדר הרגעה בבית חולים פסיכיאטרי בגרמניה

חדר הרגעה, המכונה גם "הקופסה", הוא חדר מרופד בבתי חולים פסיכיאטריים אליו מוכנסים חולים אשר זקוקים להרגעה או בידוד.

הריפוד שעל קירות החדר נועד למנוע מהמטופל לפגוע בעצמו בעזרת הקירות (למשל במצבים של פסיכוזה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו היא אחת משיטות ההרגעה הפיזיות, הקיימות ברפואת הנפש לשם התמודדות עם מקרים רגשיים-התנהגותיים קיצוניים של מטופלים (לצד שיטות כגון קשירה ואחיזה טיפולית מרסנת).

בעשור הראשון של המאה ה-21 גברה הביקורת הציבורית אודות אמצעי ריסון פיזיים בעקבות חשיפת מקרים בעיתונות העולמית והארצית של שימוש לרעה בשיטות אלה ועל הסבל והנזקים שהם גורמים למטופלים; בהקשר לכך, חדרי ההרגעה מוצעים כיום על ידי משרד הבריאות כחלופה הומאנית יותר בהשוואה לקשירה.[1][2]

שימוש בחדר ההרגעה לבידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר הרגעה משמש גם לבידוד מטופלים המסוכנים לעצמם או לאחרים.

על פי הוראות משרד הבריאות, יש לבצע בידוד של מטופל לזמן הקצר ביותר הנחוץ להשגת מטרות הבידוד[3]. הוראה לבידוד של מטופל ("הוראת הגבלה") תינתן על פי שיקול דעת רפואי, במידה הנדרשת בלבד, ורק לצורך מניעת סכנה למטופל או זולתו. ניתן להוציא הוראת הגבלה רק כאשר קיים חשש, ברמת ודאות גבוהה, לסכנת חיים או לפגיעה חמורה במטופל או בזולתו.[3] הכללים של משרד הבריאות לגבי בידוד של מטופל זהים ומופיעים יחד עם הכללים לגבי הוראות להגבלה מכנית, מלבד ההוראה שבכל מקרה שהדבר ניתן, יש להעדיף בידוד על הגבלה מכנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • TheTimeChamber - History and photographs of Padded Cells in Great Britain

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.