דליה וירצברג-רופא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דליה וירצברג-רופא

דליה וירצברג-רופא (נולדה ב-12 באפריל 1958) היא פעילת זכויות אדם ומתמודדת נפש, עורכת לשון ותוכן ופובליציסטית, חוקרת בתחום בריאות הנפש ומנהלת בהתנדבות אתר היכרויות חינמי למתמודדי נפש שייסדה עם בן זוגה צביאל רופא, כותבת בלוג המתמקד בנושאי בריאות הנפש "עולם כמנהגו נוהג".

חייה ופעילותה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דליה גדלה בבאר-שבע ובבת ים. בהיותה בת 10 התייתמה מאביה בני וירצברג, ניצול שואה ומחבר הספר מגיא ההריגה לשער הגיא, ששם קץ לחייו בירייה לעיני המשפחה. בהיותה בת 17 וחצי התאשפזה לראשונה במחלקת נוער במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל. באוגוסט 1980, לאחר שנת לימודים אחת באוניברסיטה, התאשפזה שם שוב. אשפוז שלישי ב-1995 והאחרון ב-1998. ביוני 2000 נישאה לצביאל רופא.

למדה באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בחוג לתורת הספרות הכללית, תואר שני ביחידה ללימודי תרבות, וכן לימודי תעודה בעריכת לשון, וסיימה את שלושתם בהצטיינות. ויקיפדית כתחביב מ-2007 תחת השם משתמשת:Dahlia.

ב-2003 הקימה לצד צביאל רופא את "מתמודדים למען מתמודדים - לקידום זכויותיהם של מתמודדי הנפש בישראל", ושנה לאחר מכן יזמו השניים את "צועדים בראש מורם" – מצעד של אלפי נפגעי הנפש ברחובות תל אביב. מצעד דומה התקיים גם ב-2005 והסתיים בעצרת חגיגית בגני יהושע. דליה חיברה את שם האירועים: "צועדים בראש מורם" ואת סיסמתם: "אם תכירו אותי, תשתגעו עליי".

בשנת 2005 הוגשה עתירה לבג"ץ[1] שהוכנה על ידי עמותת 'בזכות' ועמותת המשפחות 'עוצמה'. דליה ובן זוגה צביאל רופא, חה"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, וחה"כ ושר הבריאות לשעבר נסים דהן חברו כעותרים, ודרשו מהמדינה לקיים את ההחלטה שהיא עצמה קיבלה, ולהעביר את האחריות על שירותי בריאות הנפש לידי קופות החולים. בית-המשפט הוציא צו על תנאי שהורה למדינה לפעול לביצוע הרפורמה לאלתר.

בני הזוג רופא יזמו והובילו כנס מתמודדים ארצי שהתקיים בבית בארבור בתל אביב ב-15 בנובמבר 2007 בהשתתפות כ-400 איש.

ב-6 בינואר 2010 הגישו בני הזוג צביאל רופא ודליה וירצברג-רופא עתירה לבג"ץ[2] למען שוויון זכויות עבור נפגעי הנפש לגבי זכות בחירת מוסד האשפוז.[3]

ב-23 במאי 2012 הגישו בני הזוג רופא שנית עתירה לבג"ץ[4] באותו נושא.[5]

דליה וצביאל הקימו אתר היכרויות חינמי למתמודדי נפש - "נפש אל נפש" בשנת 2012.[6] את האתר מנהלת בפועל דליה.

במרס 2014 יזמו בני הזוג רופא הצעת חוק[7] שהוביל ח"כ דב חניןחד"ש). ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ב-18 במרץ 2014.[8] הצעת החוק לא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-9 בנובמבר 2014, מאחר שמשרד הבריאות פרסם נוהל שהוחל ב-2 בנובמבר בשנה זו. הנוהל הכיר בזכותו העקרונית של כל אדם הנזקק לאשפוז פסיכיאטרי לבחור את בית החולים שבו ברצונו להתאשפז, וזאת בתנאי שאחוזי התפוסה בבית החולים המבוקש אינם עולים על 95. במקביל החל משרד הבריאות לפרסם באתרו ברשת עדכון יומי של אחוזי התפוסה במוסדות השונים.[9] עם זאת, אחוזי התפוסה בפועל אינם מאפשרים בחירה.[10]

דליה נטלה חלק פעיל בקמפיין "שוברים קשירה" בהובלת בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, ופרסמה ב'הארץ' ב-21 ביוני 2015 את המאמר "מפחדים למות קשורים למיטה"[11] שפתח את הקמפיין. דליה ערכה את דו"ח הקשירות[12] של בזכות מאת עו"ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון בזכות. הדו"ח התפרסם במרץ 2016. דליה גם הופיעה על כרזות הארגון במסגרת הקמפיין.

כותבת שני בלוגים המתמקדים בנושאי בריאות הנפש. היא התראיינה לתקשורת, פרסמה מאמרים בעיתון 'הארץ' ובכתבי עת דיגיטליים שונים וגם בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל כגון Psychiatric services כתב העת של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה. בינואר 2018 פרסמה דליה מאמר באתרו של רוברט ויטאקר ומאמר נוסף במרס 2018 על ההיסטוריה של תנועת המתמודדים בארץ. מאמר שלה ושל צביאל על המאבק המשפטי לביטול הסדר האזוריות באשפוז הפסיכיאטרי התפרסם ב-2015 בכרך א' של מדריך אוקספורד לאתיקה פסיכיאטרית.

דליה וירצברג-רופא היא אחותו של המוזיקאי אילן וירצברג. ב-2009 הוציאה לאור מחדש את ספרו של אביה בני וירצברג בהוצאת כרמל, ובקיץ 2017, 50 שנה לאחר פרסומו הראשון, יצא הספר במהדורה באנגלית[13] בהוצאת יד ושם בתוספת אחרית דבר שחיברה ובעריכה מדעית של ד"ר בלה גוטרמן.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים בכתבי עת, אתרים ואסופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודקאסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 5777/05 בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות נ' שר הבריאות - פסיקה
  2. ^ פסק דין בתיק בג"ץ 133/10, באתר "מדינת ישראל - הרשות השופטת"
  3. ^ רותי אברהם, עתירת פגועי נפש: בטלו את השיוך הכפוי למוסדות, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 6 בינואר 2010;
    מדוע אסור לנו ומותר לכם?, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 5 בדצמבר 2011
  4. ^ פסק דין בתיק בג"ץ 4090/12, באתר "מדינת ישראל - הרשות השופטת"
  5. ^ צביאל רופאלהיפטר מהאימה, באתר הארץ, 7 ביוני 2012;
    רוני לינדר-גנץ, לאפשר לפגועי נפש לבחור את המוסד בו יאושפזו, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2012;
    גלי וינרב ויניב מגל, ‏נפגעי הנפש עותרים: תנו לנו לבחור בית חולים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2012
  6. ^ כתבה על נפש אל נפש - אתר הכרויות למתמודדי נפש, בילי בסרגליק, "קול ברמה", 13 בספטמבר 2012;
    ג'ני אלעזרי, זוגיות מסוג אחר: גם פגועי נפש רוצים להתאהב, באתר mynet‏, 27 בנובמבר 2012
  7. ^ הצעת החוק לבחירת מקום האשפוז
  8. ^ רוני לינדר-גנץ, הצעת חוק: פגוע נפש יוכל לבחור באיזה מוסד פסיכיאטרי להתאשפז, דה מרקר, 26 במרץ 2014
  9. ^ אחוז תפוסה בבתי החולים הפסיכיאטריים, באתר משרד הבריאות
  10. ^ משרד הבריאות משלה חולים פסיכיאטרים: לא באמת יכולים לבחור היכן להתאשפז, באתר TheMarker
  11. ^ דליה וירצברג-רופא, מפחדים למות קשורים למיטה, באתר הארץ, 21 ביוני 2015
  12. ^ דו"ח הקשירות
  13. ^ דף הספר בהוצאת יד ושם
  14. ^ The Oxford Handbook of Psychiatric Ethics