חוק דרסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק דָרְסִי הוא חוק בהידרודינמיקה ובהידרולוגיה אודות זרימת נוזל במצע נקבובי, המתאר קשר בין ספיקת המים במצע נקבובי לבין גרדיאנט העומדים והמוליכות ההידרולית של המצע. החוק התגלה לראשונה על ידי המהנדס הצרפתי אנרי דרסי (Darcy) בשנים 1855-1856, שעסק בפתרון בעיות סינון מים. בדומה לחוקים אחרים בפיזיקה (למשל חוק אוהם, חוק הדיפוזיה של פיק וכו) חוק דרסי הוא חוק שטף הקושר את גרדיאנט העומדים לשטף המים באמצעות קבוע (במקרה זה המוליכות ההידראולית).

תיאור מתמטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Q=AK(h)\nabla H

כאשר Q\,(L^{3}\cdot T^{-1}) מתאר את ספיקת המים, A\,(L^{2}) הנו שטח החתך הפנוי לזרימה, K(h)\,(L\cdot T^{-1}) מתאר את המוליכות ההידרולית של הקרקע, ו H\,(L) הוא העומד (אנרגיה ליחידת משקל) של המים בקרקע.

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.