חוק הנישואים המלכותיים 1772
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| שם רשמי | An Act for the better regulating the future Marriages of the Royal Family |
| גוף מחוקק | הפרלמנט הבריטי |
| הסכמה מלכותית | 1 באפריל 1772 |
| סטטוס החקיקה | בוטל |
  | |
חוק הנישואים המלכותיים 1772 (באנגלית: Royal Marriages Act 1772) הוא חוק שהסדיר את נישואי חברי משפחת המלוכה הבריטית. החוק בוטל בשנת 2015.
החוק נחקק בעקבות דרישתו של ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה, לאחר שבשנת 1771 אחיו, הנסיך הנרי, דוכס קמברלנד וסטראת'רן, נשא לאשה את אן הורטון, שהייתה פשוטת עם ואלמנה. המלך הרגיש שאחיו נישא לאשה מתחת למעמדו ושנישואים של נסיך מבית המלוכה לאשה פשוטת עם ואלמנה משפילים ופוגעים בכבודה של המונרכיה הבריטית, לכן הוא החל בתהליך חקיקת חוק שיפקח על כל הנישואים העתידיים של בית המלוכה.
כעבור שנה נחקק החוק. החוק קובע שכל הצאצאים החוקיים של ג'ורג' השני, מלך בריטניה חייבים לקבל את הסכמת המונרך כדי להינשא והסכמה זאת חייבת להיות מוכרזת במועצה המלכותית. היחידים שפטורים מקבלת הסכמה לנישואיהם הן נסיכות שנישאות לבני מלוכה זרים וצאצאיהן. במידה שטקס נישואים בכל זאת מתרחש ללא הסכמת המונרך, הנישואים נחשבים בטלים.
במקרה שהמונרך מסרב לתת את הסכמתו לנישואים, יכול המבקש להינשא לעשות זאת בתנאים הבאים: המבקש חייב להיות מעל גיל עשרים וחמש, הוא צריך להודיע למועצה המלכותית על רצונו להינשא ולחכות שנה מזמן ההודעה, ואם במהלך השנה הזאת שני בתי הפרלמנט הבריטי לא הביעו התנגדות לנישואים – הוא רשאי להינשא והנישואים הללו ייחשבו תקפים.
החוק גם מגדיר כעבירה פלילית סיוע או השתתפות בנישואים שמבוצעים ללא הסכמת המונרך. סעיף זה בוטל בשנת 1967.
בשנת 2015 נכנס לתוקפו חוק ירושת הכתר 2013 שנחקק לאחר הסכמת פרת' אשר ביטל את החוק וקבע כי רק ששת הראשונים בסדר הירושה לכתר הבריטי חייבים לקבל את הסכמת המונרך לנישואים, וכי מי שיינשא ללא הסכמה זאת ייפסל, יחד עם צאצאיו מהנישואים, מלרשת את הכתר. כן קבע החוק כי נישואים שהיו בטלים לפי חוק הנישואים המלכותיים ייחשבו כחוקיים אם אף לא אחד מהנישאים היה בין ששת הראשונים בסדר הירושה, לא התבקשה הסכמת המונרך ולא ניתנה הודעה למועצה המלכותית, ניתן להניח באופן סביר שהנישא לא היה מודע לתחולת החוק ואף אדם לא פעל מתוך הנחה שהנישואים בטלים. עם זאת, להכשרת הנישואים אין השפעה לעניין ירושת הכתר.