הפרלמנט של הממלכה המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הפרלמנט הבריטי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפרלמנט של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד
Parliament of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland
Crowned Portcullis.svg
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
סוג בית מחוקקים דו-ביתי
בתים בית הלורדים
בית הנבחרים
מנהיגים
מונרך אליזבת השנייה
החל מ-6 בפברואר 1952
הלורד יו"ר הלורד נורמן פולר
החל מ-1 בספטמבר 2016
יו"ר בית הנבחרים ג'ון ברקו
החל מ-22 ביוני 2009
מושבים
מספר מושבים 1,459
809 לורדים חילוניים ורוחניים
650 חברי פרלמנט
House of Lords 2017.svg
קב' פוליטיות
בבית הלורדים

ממשלת הוד מלכותה

האופוזיציה הנאמנה להוד מלכותה

קרוס בנצ'

קבוצות אחרות

לורדים רוחניים

House of Commons current.svg
קב' פוליטיות
בבית הנבחרים

ממשלת הוד מלכותה

האופוזיציה הנאמנה להוד מלכותה

אופיזיציות אחרות

יושב ראש

בחירות
בחירות אחרונות
לבית הנבחרים
7 במאי 2015
משכן
Houses.of.parliament.overall.arp.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
ארמון וסטמינסטר, לונדון, הממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°29′58″N 0°07′27″W / 51.499444444444°N 0.12416666666667°W / 51.499444444444; -0.12416666666667
אתר אינטרנט
www.parliament.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמל הממלכה המאוחדת
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של הממלכה המאוחדת

הפרלמנט של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנדאנגלית: The Parliament of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland) הוא הרשות המחוקקת של הממלכה המאוחדת. הפרלמנט הבריטי מורכב משני גופים: בית הלורדים (הבית העליון) ובית הנבחרים (הבית התחתון), בעוד המונרך, שהוא הריבון, מהווה החלק השלישי ברשות המחוקקת, ובסמכותו שלא לחתום על חקיקה ובכך למנוע את העברתה הסופית. הפרלמנט יושב בארמון ווסטמינסטר שבלונדון.

בית הלורדים מורכב מלורדים רוחניים (בישופים אנגליקניים בכירים), מלורדים חילוניים (הממונים על ידי המונרך בעצת ראש הממשלה) ומלורדים יורשים (שיורשים את תאריהם מאבותיהם). בית הנבחרים מורכב מ-650 חברים, שנבחרים בבחירות אזוריות. ראש הממשלה הוא חבר בית הנבחרים, בעוד שאר השרים הם בדרך כלל חברי בית הנבחרים, אך אין מניעה למנות לורדים לשרים. הלורד יושב הראש הוא חבר בממשלת בריטניה, ויש לו תפקיד מעשי.

הפרלמנט של בריטניה הוקם בשנת 1707, עם אישרורה של אמנת האיחוד בין אנגליה וסקוטלנד, וחקיקת חוקי האיחוד של 1707. בתחילת המאה ה-19 צורפה גם אירלנד לממלכה, ובכך הוגדל הפרלמנט עוד יותר. בשנת 1922 הפכה אירלנד עצמאית, ומאז הפרלמנט הבריטי שולט על בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

האימפריה הבריטית, שהייתה האימפריה הגדולה בעולם, עיצבה את התרבות הפוליטית של רבות ממושבותיה; עם נפילת האימפריה והקמתן של מדינות חדשות במקום המושבות, הוקמו בתי פרלמנט דומים לזה הבריטי במבנה, בסדרי הדיון, בנוסח החקיקה ואפילו בעיצוב אולמות המליאה. על כן נקרא הפרלמנט הבריטי "אם הפרלמנטים".

באופן תאורטי, סמכות החקיקה נתונה בידי המונרך; עם זאת, המונרך מאציל את סמכותו לפרלמנט.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ימי הביניים היו ממלכות נפרדות באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, ולכל אחת מהן היה פרלמנט נפרד. בשנת 1707 הוקם הפרלמנט של בריטניה הגדולה (אנגליה וסקוטלנד), ובשנת 1800 הוקם הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (אנגליה, סקוטלנד ואירלנד).

הפרלמנט של אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך אנגליה ויליאם הראשון, שעלה לשלטון בשנת 1066, הקים מועצה שסייעה לו בנושאי חקיקה. בשנת 1215 חברי המועצה החתימו את המלך ג'ון על המגנה כרטה, שחייבה את המלך לקבל את אישור המועצה המלכותית בנושאי מסים. בשנת 1265 נערכו הבחירות האזוריות הראשונות לכהונה בפרלמנט, ובשנת 1295 המלך אדוארד הראשון הקים פרלמנט שהורכב מאצילים ובכירי כנסייה, לצד נבחרי ציבור. בשנת 1327, המלך אדוארד השלישי הקים פרלמנט שהורכב משני בתים נפרדים, וקבע שחקיקת חוק תחייב אישור בשני הבתים.

בעקבות סכסוך שהיה בין המלך צ'ארלס הראשון לפרלמנט על רקע מלחמות הבישופים וגיוס כספים נוספים, החליט המלך לפזר את הפרלמנט בשנת 1629 ולא כינסו מחדש עד 1640. הפרלמנט החדש שכונה הפרלמנט הארוך והונהג על ידי הפוריטנים העביר חקיקה שמנעה את פיזור הפרלמנט ללא הסכמתו, דרשה הסכמה פרלמנטרית להטלת מסים ואפשרה פיקוח פרלמנטרי על השרים. ההתנגשות בין תפיסות המלך והפרלמנט החריפה והביאה למלחמת האזרחים האנגלית. המלחמה הסתיימה ב-1647, ב-1649 הוצא להורג המלך צ'ארלס הראשון ועלה לשלטון אוליבר קרומוול בשנת 1653, בית הלורדים פורק, והוקם מחדש בשנת 1660. בשנת 1689, המלכים מרי השנייה וויליאם השלישי חתמו על מגילת הזכויות של הפרלמנט, שהפכה את אנגליה למונרכיה חוקתית באופן חלקי.

הפרלמנט של בריטניה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות איחוד אנגליה וסקוטלנד לממלכת בריטניה הגדולה בשנת 1707 שני הפרלמנטים הנפרדים פורקו, ופרלמנט משותף הוקם בלונדון. במהלך המאה ה-18 כוחו של הפרלמנט התחזק - אך רוב חבריו היו אצילים, הוא נשלט למעשה על ידי המלך, והבחירות הכלליות היו נגועות בשחיתות.

הפרלמנט של הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה ואירלנד אוחדו בשנת 1800. בתחילת המאה ה-19 בית הלורדים נחשב לבית החזק, וחבריו שלטו גם בחברי בית הנבחרים. בעקבות רפורמות שנערכו בשנת 1832 במטרה לצמצם את התלות של בית הנבחרים בבית הלורדים, הבית התחתון התחזק.

בית הנבחרים הפך לבית החזק בתחילת המאה ה-20, ובשנת 1911 נחקק חוק שמאפשר חקיקה ללא אישור בית הלורדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]