חוק קונוויי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק קונוויי הוא אימרה אשר מיוחסת וקרויה על שם המתכנת מלווין קונוויי.[1] החוק זכה לשם ״חוק קונוויי״ לראשונה על ידי משתתפים ב"סימפוזיון הלאומי לתכנות מודולארי" ב-1968.[2] החוק טוען כי:

ארגונים אשר בונים מערכות...מוגבלים לייצר מערכות שהן העתקים של המבנה התקשורתי של עצמם

מלווין קונוויי

.[3]על אף שלעתים מתייחסים לאמירה בתור אנקדוטה הומוריסטית, מטרתו המקורית של חוק קונוויי הייתה אבחנה סוציולוגית לגיטימית. האמירה מתבססת על ההגיון שטוען שבכדי ששני מודלים של תוכנה יוכלו להתממשק באופן תקין, חובה על המתכננות של שני המודלים לתקשר אחת עם השנייה. על כן מבנה הממשק של מערכת תוכנה ישקף את המבנה החברתי של הארגון אשר ייצר את התוכנה הזאת.

וריאציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק ס. ריימונד, פעיל קוד פתוח אשר הקים את "היוזמה לקוד פתוח", ניסח מחדש את חוק קונוויי במילון החדש להאקר. הניסוח של ריימונד היה: ״הארגון של תוכנה והארגון של צוות הפיתוח של התוכנה יסכימו״. ריימונד סיכם את המאמר המקורי של קונוויי ובסיכום זה הוא הדגים את הניסוח המחודש שלו על צוות פיתוח של מהדר. בדוגמה זאת הוא הסביר שאם ארבעה צוותים יעבדו על מהדר אז יווצר מהדר שעובר על הקוד ארבע פעמים כדי להדר את הקוד.[4]

ג׳יימס קופליין וניל הריסון טענו כי ״אם חלקים מארגון (כגון צוותים, מחלקות או חטיבות) לא משקפים את החלקים ההכרחיים של המוצר, או אם היחסים בין הארגונים לא משקפים את החלקים השונים במוצר, אז המוצר בצרות...על כן צריך לוודא שהארגון מותאם לארכיטקטורה של המוצר״[5]

ניתן לראות את ההשפעה של חוק קונוויי בעיצוב של אתרי אינטרנט של חברות. נייג׳ל ביבן, מומחה שמישות, טוען כי ״ארגונים באופן תדיר יוצרים אתרי אינטרנט עם תוכן ומבנה שמשקף את הדאגות הפנימיות של הארגון במקום את הצרכים של המשתמשים של האתר״. ניתן לראות אפקט דומה כאשר אתרי אינטרנט מתוכננים על ידי ועדה של מתכננים שאין להם חזון או מטרה משותפים.[6]

הוול סטריט ג'ורנל כתב בשנת 2014 שחוק קונווי עדיין תקף וכן שבעולם מושלם של מנהל מערכות מידע, אוסף מערכות המידע של ארגון הן שיקוף מדויק ורציונלי של המטרות ומערכות השליטה של העסקים של ארגון מסוים.[7]

עדויות תומכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדות מדעית אשר תומכת בחוק קונוויי היא מחקר שפורסם שנערך על ידי צוות חוקרים משותף של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ובית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, אשר מצאו ״עדויות חזקות אשר תומכות [מה שהם תופסים להיות המקבילה]...של היפותזה שקולה״. הצוות גם טען כי ״הבדלים ניכרים במודולאריות [של המוצר]״ היו ״עקביים עם נקודת המבט שצוותים מבוזרים נטו לייצר מוצרים עם יותר מודולאריות״.[8]

נוסף על כך חקר של מקרים נוספים של חוק קונוויי התבצע באוניברסיטת מרילנד על ידי נאצ׳י נאגאפאן, ברנדן מרפי וויקטור בסילי בשיתוף עם חברת מיקרוסופט מצאו תוצאות דומות.[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Melvin Conway, Conway's Law, Melvin Conway's Homepage
  2. ^ Yourdon, E. N., and Constantine, L. L., Structured Design, Prentice Hall, 1978, עמ' 400
  3. ^ Conway, Melvin E., How do Committees Invent?, Datamation, 14, עמ' 28-31
  4. ^ Eric S. Raymond, The New Hacker's Dictionary - 3rd Edition, MIT Press, October 1996, ISBN 978-0-262-68092-9
  5. ^ Coplein and Harrison, Organizational Patterns of Agile Software Development., Prentice Hall, July 26, 2004, ISBN 978-0131467408
  6. ^ Nigel Bevan, Usability Issues in Web Site Design, Proceedings of UPA'98, June 1998
  7. ^ Ron Tolido, Building an App Portfolio for Innovation, The Wall Street Journal, ‏Mar 13, 2014
  8. ^ Alan MacCormack, John Rusnak, Carliss Baldwin, Exploring the Duality between Product and Organizational Architectures: A Test of the “Mirroring” Hypothesis, Harvard Business School, 2008
  9. ^ Nachiappan Nagappan, Brendan Murphy & Victor Basili, The Influence of Organizational Structure On Software Quality: An Empirical Case Study,, ACM TechReport, 2008