לדלג לתוכן

חטיפת ג'קי אלבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חטיפת ג'קי אלבו הוא אירוע חטיפת ילד שהתרחש בשנת 1973. המקרה הראשון בתולדות הפשיעה במדינת ישראל בו ילד נחטף כדי לסחוט כסף מאביו.[1]

במאי 1973 נגנב משדה התעופה שק דואר עם יהלומים בשווי של כחצי מיליון דולר. בסמוך לאחר מכן נעצרו שני חשודים – אמיל אלבו, נהג מוביל מזוודות בשדה התעופה; ושלמה אטיאס – אחראי הסבלים בנמל. בהמשך שוחררו בערבות.[2]

בבוקרו של 28 ביוני 1973 יצחק (ג'קי) אלבו בן ה-8, בנו של אמיל אלבו, היה בדרכו לבית הספר "רמז" שביהוד. במהלך הליכתו נעצרה לידו מכונית עם שני גברים, שקראו לילד ואמרו לו שאמו ביקשה להגיד לו שיסע אתם לטיול. הילד נתפתה לדברים אלה, עלה למכונית והיא עזבה את המקום. בסמוך לאחר מכן, מצא אביו של הילד במכוניתו פתק עליו היה כתוב שבנו נחטף. האב מיהר לבית הספר וכשגילה שבנו לא נוכח שם פנה למנהלת וכאשר זו ביררה מהילדים שאכן באותו בוקר ראו שהילד נלקח במכונית על ידי שני אנשים, היא דיווחה על כך למשטרה.[3]

הילד הועבר לדירה בסמוך למקום. הילד ניסה להתנגד והחל לצעוק, ובתגובה קשרו אותו החוטפים, כיסיו את עיניו, סטרו לו ואיימו עליו. בהמשך כשניסה הילד להתיר את הקשרים, הרדימו אותו כשהשקו אותו בקפה עם חומר מרדים.[4]

עם רדת הלילה לאחר 15 שעות, הוציאו החוטפים את הילד מהדירה כשהוא עדיין מחוסר הכרה והניחו אותו ברחבה שמתחת למגדל שלום מאיר.[3] בסמוך לאחר מכן התקשר אלמוני למשטרה ומסר את מיקומו של הילד.[5] בשעה 23:30 נמצא הילד והועבר לטיפול לבית חולים הדסה. בבית החולים נעשתה לו שטיפת קיבה ועירוי דם עד שהתאושש לאחר מספר ימים.[4]

כבר בסמוך לאחר פתיחת החקירה הועלתה הסברה שהילד נחטף מתוך רצון לסחוט כספים מאביו בעקבות גנבת היהלומים.[5] הילד מסר בעדותו כי אינו מכיר את החוטפים. חוקרי המשטרה ניסו לשחזר עמו את מסלול הנסיעה שעבר החל מרגע החטיפה וזאת במאמץ לאתר את הדירה שבה הוחזק.[4] התקשורת הגדירה את החטיפה כ"הסלמה בפשע" וכי גילוי החוטפים הוא "אתגר ראשון במעלה למשטרת ישראל".[6]

ב-29 ביולי 1973 גילתה המשטרה את החדר שבו הוחזק. הילד סיפר בעדותו שראה את מגדל שלום מחלון החדר. בעקבות עדות זו, מיפו החוקרים את השטח מסביב למגדל שלום וחילקו אותו למשבצות קטנות לפי הרחובות והבתים. באופן זה, בדקו עשרות חוליות של חוקרים דירות רבות עד שמצאו חדר בדירה בקומה השלישית ברחוב עצמון 12 שהתאים לתיאור שמסר הילד. הילד הובא למקום ומיד זיהה את החדר בו הוחזק. המשטרה עצרה את בעל הדירה שלמה יפת. בחקירתו סיפר יפת כי ב-28 ביוני 1973, יום החטיפה, התבקש על ידי חברו, צעיר בשם דוד אוריאל, לשכור ממנו את החדר ללילה. יפת הסכים לכך ועבר באותו היום לבית מלון. בעקבות עדות זו עצרה המשטרה את אוריאל.[7]

בסוף אוגוסט 1973 עצרה המשטרה חשוד נוסף – אליהו דרחי בשדה התעופה כאשר עמד להמריא לפרנקפורט.[8] דרחי הוא גיסו של שלמה אטיאס, אחד מהחשודים בגנבת היהלומים.[9] שבוע לאחר מכן, ב-6 בספטמבר 1973 גילתה המשטרה את המכונית ששימשה לחטיפה. בעקבות עדויות שהתקבלו מתלמידים וממורה, מומחי המשטרה הגיעו למסקנה שמדובר ברכב מסוג פיג'ו בצבע לבן. החוקרים הגיע לחברת השכרה בשם "סנטר" הסמוכה למגדל שלום, ושם התברר כי ביום החטיפה שכר דרחי מכונית פיג'ו 404 לבנה, אשר הוחזרה לסוכנות יום לאחר מכן.

נגד החשודים, דוד אוריאל (בן 27) ואליהו דרחי (בן 26), הוגש כתב אישום בגין חטיפת ג'קי אלבו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בפתח המשפט הודה אוריאל בעובדות כתב האישום וסיפר שביצע את החטיפה לצורך סחיטת כספים מאביו של הילד. אוריאל הורשע על פי הודאתו ונידון ל-5 וחצי שנות מאסר. השופטים ציינו כי זהו המקרה הראשון בתולדות מדינת ישראל שילד נחטף כדי לסחוט כסף מאביו. כן הדגישו השופטים, כי אין זה משנה שמקורו של הכסף, שביקשו לסחוט, הוא בעבירה.[1] דרחי, לעומת זאת, כפר בכתב האישום ומשפטו נערך בנפרד. ב-10 ביולי 1974 הורשע דרחי על ידי בית המשפט המחוזי ונגזרו עליו 7 שנות מאסר.[9] ב-10 בספטמבר 1975 נדחה ערעורו על ההרשעה ובית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.[3]

אביו של הילד, אמיל אלבו הורשע בספטמבר 1973 בגנבת היהלומים בשדה התעופה, יחד עם שלמה אטיאס, ונגזר עליהם עונש של 5 שנות מאסר.[10] בנובמבר 1974 הפחית בית המשפט העליון את עונשם ל-3 שנות מאסר.[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]