חיוכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיוכים

אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?

...
 
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב

(הבית הראשון והפזמון)

חיוכים הוא שיר שהתפרסם בביצועה של חוה אלברשטיין, ושהנוסח העברי שלו נכתב בידי הפזמונאית לאה נאור. הוא נכלל באלבום "מות הפרפר" שיצא ב-1968.

השיר הולחן במקור בידי הארגנטינאי אנחל קברל (Ángel Cabral).

המקור בספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר המקורי נקרא Que nadie sepa mi sufrir (שאיש לא ידע עד כמה אני סובל) אך מוכר גם בתור Amor de mis amores (אהבת אהבותי), ובו הדובר שבור הלב "מתחשבן" עם אישה בה היה מאוהב ושהעדיפה את מישהו אחר.

השיר הולחן על ידי אנחל קברל (Ángel Cabral) ב-1936 למילותיו של אנריקה דיסאו (Enrique Dizeo) (שניהם מארגנטינה), והתפרסם באמריקה הלטינית בעיבוד כואלס פרואני שהקצב שלו מהיר יותר מהמקובל באירופה.

לשיר יש מספר רב מאוד של ביצועים, ובארץ הוא זכה להצלחה בתחילת שנות ה-70 בביצועה של כרמלה, בליוויו של פאקו איבנז.

שאיש לא ידע כמה אני סובל

אל תופתע אם אומר לך מה היית:
כפויית טובה לליבי האומלל,
כי אש עינייך השחורות היפות
האירו דרכה של אהבה אחרת.

ולמרות שאהבתי אותך בעיוורון
ולצידך הרגשתי כפי שלא הרגשתי מעולם,
בשל דרכיהם המוזרות של החיים
ללא נשיקת פיך - אני הבנתי.

אהבת אהבותי, מלכתי,
מה עשית לי שאינני מסוגל להתרגל לא להתבונן בך?
מכיוון שגמלת לי רעה תחת טובה על אהבתי הכה הכנה,
כל שתשיגי - שלא אזכיר יותר את שמך.
אהבת אהבותי אם הפסקת לאהוב אותי,
אין סיכוי שהבריות לא ישימו לכך לב.
מה יצא לי מלומר שאשה שינתה את גורלי? ילגלגו עלי.
(הלוואי) שאיש לא ידע כמה אני סובל!

הגרסה בצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953, הזמרת הצרפתיה אדית פיאף הכירה את השיר בביצועו של אלברטו קסטיז'ו (Alberto Castillo) במהלך מסע הופעות באמריקה הלטינית, ובשנת 1957 השיר התפרסם בביצועה בצרפתית בשם La Foule (ההמון) למילותיו של מישל ריבגוש (Michel Rivgauche), וזכה להצלחה רבה. בעיבוד זה הוואלס מנוגן בקצב איטי יותר, כמקובל אז בפריז.

מילות הנוסח הצרפתי מספרות על פגישה מקרית בין המספרת לגבר בו התאהבה במבט ראשון בתוך המון חוגג, אך אותו המון גם מפריד ביניהם לבסוף והיא לא שבה לראותו.

גרסאות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לגרסאות בספרדית ובצרפתית המספרות על אהבות נכזבות, הנוסח העברי שנכתב על ידי לאה נאור וחוה אלברשטיין ובוצע בפי חוה אלברשטיין (כאמור- מ-1968) הוא שיר אופטימי על היופי בחיוכים ובדברים הפשוטים שבחיים ואיך להיות מאושרים בזכותם.

לשלומי שבת יש גרסה מאוחרת יותר בקצב הסלסה, שהיא חלק ממחרוזת שירים בשם מרגריטה, למילותיו של יוני רועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]