חסרי החולצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסרי החולצותספרדית: descamisados), הוא מונח המציין את תומכיו הפרוניסטים של חואן דומינגו פרון, נשיאה הפופוליסטי של ארגנטינה בין השנים 19461955 ושנית בשנים 19731974, לפני, במהלך ולאחר כהונתו.

מקור המונח במחאה ההמונית שנערכה ביום 17 באוקטובר 1945 נגד כליאתו של פרון, המחאה אשר הביאה לשחרורו. פרון נכלא בידי החונטה הצבאית בשל היוקרה הרבה שצבר. במהלך מחאה זו צבאו המוני פועלים על רחובות העיר בואנוס איירס, ובעיקר בפלאסה דה מאז'ו לנגד הבית הוורוד (מקום מושב הממשלה הארגנטינאית), ועל מנת להקל מעט את החום שכשכו את רגליהם במימי המזרקות והסירו את חולצותיהם. בעקבות אירועים אלו החלו בני האליטה לכנות את תומכיו של פרון בזלזול בשם "חסרי החולצות".

בואנוס איירס, 17 באוקטובר 1945. הפוגה בהפגנה למען שחרורו של פרון בה "נולדו" חסרי החולצות.

במהלך רטורי אופייני לפופוליזם, אימצו הפרוניסטים את הביטוי המזלזל ונשאו אותו בגאווה. פרון, ואוויטה אשתו, התייחסו לתומכיהם בשם זה כגילוי חיבה, ובמהלך המירוץ לנשיאות של שנת 1945 תר פרון את ארגנטינה ברכבת אותה כינה "חסרת החולצה"[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסרי החולצות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעשה, כונתה הרכבת "חסר החולצה" (El Descamisado), משום שבספרדית המילה "רכבת" (el tren) היא זכרית, ולא נקבית כבעברית.